התסמינים עלולים לבלבל בקלות, אבל כדאי להבין מה תקף אתכם: שפעת או צינון. הרי לכם מורה נבוכים בנושא

אפשר להתבלבל בקלות בין הצטננות לשפעת, וכך גם לא לפעול נכון באופן הריפוי המומלץ. לכן קבלו סיכום קצר של השונה והדומה בין השתיים.

ראשית נפתח במשותף: הצטננות ושפעת חולפות מאליהן ברוב המקרים. עם זה, שתיהן עלולות להסתבך למחלות לא פשוטות, לכן יש להתייחס אליהן ברצינות, לנוח, להקפיד על תזונה נכונה (מרק עוף, למשל) ולהיזהר מהתקררות.

שפעת – סימניה הם חום גבוה (38 מעלות ומעלה), כאבי שרירים, כאבי ראש ושיעול יבש. בדרך כלל השפעת אינה מלווה בנזלת. עם זאת, היא עלולה להסתבך לדלקת ריאות, ובמקרים נדירים יותר לדלקת מעטפת הלב. השפעת נמשכת בדרך כלל כחמישה ימים, אם כי גם לאחר שהיא מסתלקת נשארות "מזכרות" בדמות חולשה ועייפות, שעלולות להמשיך כשבועיים.

הצטננות – הצטננות היא למעשה שם כולל לאוסף של וירוסים ותסמינים: נזלת, חום, התעטשויות, כאבי גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים ושיעול. אם נדבקתם מומלץ להישאר בבית ולנוח היטב, גם כדי להתחזק וגם כדי למנוע את הדבקת הסביבה. שתייה חשובה במקרים כאלה (עדיף כמובן חמה), ואילו אוכל פחות הכרחי, בעיקר מכיוון שהתיאבון ירוד. אפשר להסתפק בארוחות קלות. דגשים נוספים: חשוב מאוד לשהות בחדר מאוורר עם זרימת אוויר, ויחד עם זאת לשמור על סביבה חמה ולחה (באמצעות מפזר אדים או כלי עם מים).

במקרים שהתסמינים נמשכים מעבר לשלושה ימים, ואף מלווים בחום של 38 מעלות (ובכאבי אוזניים, גרון או ראש), או אם מדובר בחולים הסובלים ממחלות כרוניות (סוכרת, אי-ספיקת לב, מחלת ריאות) – יש לפנות לרופא. זהירות נדרשת גם כאן, מאחר שהמחלה עלולה להסתבך להתקפי אסתמה, לדלקת אוזניים או לברונכיט (בילדים בעיקר). עם זה, אין צורך להיכנס לפאניקה: מדובר במחלה קלה המצריכה מנוחה בבית.

בהתחלה תחשבו שמדובר במחלת השפעת, בשל התסמינים הדומים, אולם חוסר טיפול עלול להידרדר למקומות מסוכנים
קדחת הבהרות נפוצה בעיקר בשני אזורים בישראל: צפון השרון (העיר חדרה וסביבתה) ואזור הנגב. אולם בעונת הקיץ הקדחת מתפשטת מחוץ לאזורים אלה, הן בגלל מזג האוויר החם והן בגלל שיותר אנשים מטיילים בטבע ובאוויר הפתוח.
אז מהי בעצם קדחת הבהרות (או בשמה השני: טיפוס הבהרות)? מדובר למעשה בקבוצת מחלות שמתפתחות על ידי חיידק הריקציה. מקור החיידק בכלבים חולים, אשר מעבירים אותו לקרציות, שמצדן מעבירות אותו אל בני האדם. הכלב משמש רק כנשא של המחלה (ולכל היותר יפתח תסמינים קלים), אך האדם הוא שחולה בה כתוצאה מהידבקות. התסמינים בקרב הכלבים הם חום ומחלת הלימפה, דימומים באף ובצקות ברגליים.
בני האדם אינם יכולים להדביק זה את זה בקדחת, ורק הקרציות יכולות להעביר אותה. יש לטפל בקדחת על ידי אנטיביוטיקה, וכמו במחלות רבות – ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך הטיפול קל יותר. אפשר לאבחן את המחלה באמצעות בדיקת התסמינים, וכמובן בדיקת דם בסיסית למדי.
תסמיני הקדחת מזכירים מאוד את תסמיני השפעת: חום גבוה, כאבי שרירים ועצמות, צמרמורות, חולשה כללית וכן הלאה. כעבור שלושה עד חמישה ימים, במקרה שהמחלה לא מטופלת, מופיעות על העור בהרות (כתמים קטנים, אדומים ובהירים, בעלי צורה משתנה). הפריחה נמשכת כשבוע, ואם גם בשלב זה החולה אינו מטופל באנטיביוטיקה - המצב הבריאותי עלול להידרדר עד לדלקות ריאה, הפרעה בתפקודי הכליות, ולעתים אף מוות. יש להיות ערניים לכך בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מכיוון שאז המחלה עלולה להיות קשה מעט יותר.
כמובן, אין כמו פעולות מניעה: הגברת המודעות והערנות למתן טיפול וטרינרי לכלבים, טיפול ואיבוק סביבתי במלונת הכלב, שמירה על היגיינה אישית אחרי מגע עם כלבים, וככלל יש לנקוט אמצעי זהירות בעניין הקרציות, ולבדוק את הימצאותן אם עולה חשד לכך. גם כאשר מוצאים קרצייה על או בתוך הגוף, יש לשלוף אותה במלואה באמצעות פינצטה, מכיוון שכשמועכים או הורגים אותה מבלי לשלוף את כולה מהגוף, החיידקים שבה עלולים להישאר בגופנו ולעודד את הופעת קדחת הבהרות או מחלות נוספות.

החורף הגיע, ואנו מצפים לגשמים בכיליון עיניים. אבל מעבר להנאות שהוא צופן בחובו, החורף מביא עמו גם אורחת בלתי קרואה. השחקנית הראשית השנה היא שפעת מסוג H1N1, שפעת החזירים. מדברים עליה בכל פינה, היא לא יורדת לרגע מהכותרות. אז מה עושים כדי להתמודד עמה?
להמשך קריאה...