כתבות בתגית ‘שפעת’
האו"ם מזהיר מפני שובה של שפעת העופות
15 בספטמבר 2011
ארגון המזון של האו"ם הודיע לאחרונה על זן חדש של שפעת העופות. ההתפשטות עלולה להגיע לשיאה בחורף הקרוב – ועלולה להגיע גם לישראל
אחרי שכבר חשבנו שהיא הלכה לעולם שכולו טוב, נראה ששפעת העופות עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. זן חדש של המגפה הקטלנית החל להתפשט במדינות אסיה, והוא עלול להגיע גם לאזורים נוספים בעולם, לרבות ישראל, כך הודיע לאחרונה ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הווטרינר הראשי של הארגון צוטט באומרו כי "ירידה הדרגתית בשפעת העופות נצפתה בשנים 2008-2004, אך יכולה להיות התעוררות מחודשת של נגיף H5N1 בסתיו ובחורף הקרובים. עופות בר עלולים להיות הראשונים לחלות בווירוס, אבל הפעולות של האנשים שעוסקים בייצור מאכלי עוף ובשיווקם הם שמפיצים את הנגיף. המוכנות והמעקב נותרו חיוניים. אסור להוריד את ההגנות מול H5N1".
המדינות הנמצאות תחת איום ישיר של הנגיף הן קמבודיה, תאילנד, מלזיה, ובמעגל רחב יותר גם יפן, מצרים, סין, אינדונזיה, בנגלדש וחצי האי הקוריאני. מעגל נוסף של מדינות שעלולות להיות מושפעות מהווירוס הן ישראל (והרשות הפלסטינית), רומניה, מונגוליה, נפאל ובולגריה. באחרונה דווח על מותה של ילדה בת 6 מקמבודיה, המדינה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר. מאז תחילת השנה נפטרו במדינה שמונה בני אדם לאחר שנדבקו בווירוס.
שפעת העופות פרצה לראשונה ב-2003, הגיעה ל-63 מדינות וגבתה את חייהם של 331 אנשים. השיא הורגש ב-2006, ומאז נעלמה המחלה ברובה. עם זאת, עדיין נותרו "שאריות" בקרב עופות וציפורי בר, אם כי הממצאים היו תמיד נקודתיים ולא משמעותיים. כעת הדאגה היא בעקבות הגילויים שלפיהם הווירוס מצליח להתגבר על החיסונים הקיימים, ולכן מרים את ראשו בסין, ויאטנם ומדינות נוספות ביבשת אסיה.
תגובות (אין תגובות עדיין)
טכניקה חדשה לריפוי מגוון מחלות ויראליות
1 בספטמבר 2011
חוקרים ב-MIT פיתחו באחרונה תרופה מיוחדת לריפוי מחלות ויראליות מ-15 סוגים, לרבות שפעת ופוליו, המסוגלת לחסל תאים נגועים מבלי לפגוע בתאים בריאים
וירוסים הם בעיה בריאותית לא פשוטה. צהבת, שפעת העופות או החזירים, שפעת, פוליו ועוד – מדובר במחלות נפוצות מאוד, שבמקרים רבים אין להן אמצעי ריפוי יעילים. בדרך כלל אפשר רק להתחסן מפניהן, אך יעילות החיסונים אינה מוחלטת, יש להם לא מעט תופעות לוואי, ומובן שתמיד יש זנים שמפתחים עמידות משנה לשנה.
חוקרים ממעבדת לינקולן ב-MIT, השותפים בפרויקט Panacea, פיתחו טכניקה חדשה המכונה Draco, המעודדת "התאבדות" של תאים חולים בתא, ללא פגיעה בתאים הבריאים. לכן, התרופה המבוססת על הטכניקה מסוגלת להתגבר על וירוסים רבים, ללא תופעות לוואי כלשהן.
באחרונה הוצגה טכניקת Draco במאמר מיוחד שפורסם בכתב העת Plos One. במאמר נטען כי הטכניקה יעילה נגד 15 וירוסים שנבדקו, כולל זנים של וירוס השפעת, שפעת החזירים, פוליו, וירוס ההצטננות, כמה וירוסים ממשפחת וירוסי החום ועוד. הניסויים בוצעו על בני אדם, עכברים וקופים, ובאיברים שונים – לב, ריאה, כבד וכליות. לדברי החוקרים, יש צורך בבדיקות ובניסויים מקיפים נוספים, אבל כבר עתה אפשר לומר של-Draco יש פוטנציאל לחולל מהפכה בטיפול, ולא פחות חשוב, במניעה של כמעט כל המחלות הוויראליות. נוסף על כך, הטכניקה תעניק מענה חשוב במקרים של התפרצויות וירוסים חדשים או מוטציות של וירוסים קיימים.
Photo by Col Ford and Natasha de Vere, cc, via flickr
האם בעתיד יחויבו צוותים רפואיים להתחסן נגד שפעת?
12 במאי 2011
באחרונה פורסם כי משרד הבריאות שוקל לחייב צוותים רפואיים להתחסן נגד שפעת. גם תוכנית לצמצום זיהומים נמצאת על הפרק
אמנם מרבית האוכלוסייה – כ-70% – מתחסנת בחיסונים המומלצים לה, אך לבכירים במשרד הבריאות לא די בכך, והמגמה היא להרחיב את המעגלים ככל האפשר. באחרונה פורסם כי ד"ר מיטשל שוואבר, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות, הודיע כי מבחינתו יש להפוך את חיסוני השפעת לחיסוני חובה עבור צוותים רפואיים, מאחר שאינם מגיעים לרמת היענות סבירה לחיסוני השפעת. "הגיע הזמן לשלב את החיסונים כחיסוני חובה, כמו בעולם הנאור, כדי למנוע התפרצויות נקודתיות", אמר.
כפי שפורסם, משרד הבריאות שואף להפחית את מספר ההידבקויות בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים, ולהתמקד בהפחתת זיהומים הנובעים מהחדרת קטטרים. הדבר יחייב מעקב מוסדר בבתי חולים אחר מאושפזים הנמצאים בקבוצת הסיכונים להידבקות בזיהומים – מנותחים, חולים מונשמים ומאושפזים שהסתייעו בקטטר. פרופ' יהודה כרמלי מבית החולים איכילוב, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, צוטט לאחרונה כאומר כי "יש צורך בשיפור הניקיון הסביבתי בטיפול נמרץ, הלוקה בחסר בחלק מבתי החולים, ובהסרת זיהומים מאביזרים רפואיים".
כמו כן נודע כי משרד הבריאות בוחן תוכנית לוויסות השימוש באנטיביוטיקה, לרבות אמצעים לצמצום השימוש בה.
נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי מדי שנה מתים כ-25,000 אנשים שנדבקו בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה במתקנים רפואיים באירופה, כולל בישראל. היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות פרסמה דו"ח שקבע כי ב-2010 אובחנו 3,700 מאושפזים בארץ שפיתחו זיהומים בדם, עקב הידבקות בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. 1,500 מהם נפטרו.
עוד יצוין כי בשנת 2009 נרשמת עלייה מתונה של 7% במספר המאושפזים שנדבקו בזיהומים עמידים.
תרופות סבתא נגד שפעת
1 במאי 2011
השפעת אמנם דועכת, אבל דווקא עונת המעבר עלולה לגרום להתפרצות שלה. קבלו תרופות עממיות להקלת הסימפטומים
1. הרתיחו מים בסיר, הזליפו פנימה ארבע-חמש טיפות שמן איקליפטוס והסירו מהאש. שאפו את האדים במשך כמה דקות, והנזלת תתנקז במהירות.
2. ה"תרופה" הקלאסית והטעימה ביותר: שתו כוס תה עם לימון שלם וכף דבש.
3. הרתיחו חלב עם שלוש תאנים יבשות. טחנו את התערובת – ושתו. גם מתוק וגם בריא.
4. אופציה נוספת לקוקטייל נגד שפעת: ערבבו כפית מיץ לימון, כף ברנדי וכפית דבש, ושתו מעט לפני השינה.
5. אם כבר נגענו בקוקטיילים, קבלו אחד נוסף: ערבבו חצי כוס יין אדום מתוק עם מיץ סחוט מחצי לימון, והוסיפו כף דבש.
6. ערבבו ג'ינג'ר טרי קצוץ עם מיץ טרי מחצי לימון, לעסו ומצצו את כל המיץ מהג'ינג'ר. רצוי אף להחזיק בפה למשך כמה שניות.
7. מתקשים לנשום בגלל הצינון? פרסו בצל יבש לשניים, והניחו ליד הראש. כשהשפעת הבצל החתוך פוחתת, פרסו מדי פעם פרוסה נוספת, על מנת לשמור על טריות החומר המשתחרר לחלל החדר.
8. אפשר לסלק את החיידקים בגרון באמצעות תערובת המורכבת מחצי כפית דבש וחצי כף כורכום. לאחר מכן שתו כוס מים פושרים.
9. כאבי אוזניים כתוצאה משפעת? גם לזה יש פתרונות. אפשר לחמם כוס מלח דק על אש נמוכה, ליצוק את המלח לתוך גרב, לגלגל, להדק היטב ולהצמיד לאוזן הכואבת. אופציה נוספת היא לקחת את צמח הרודה (פיגם) ולהניח בסיר עם כוס שמן זית. לאחר הרתיחה, לצנן ולהעביר לכוס זכוכית. בכל פעם שחשים כאבים יש לטבול צמר גפן בסיר, ולשים באוזן.
10. את הטיפ הזה הסבתא שלכם תאהב במיוחד: ערבבו ארבעה חלמונים (הצהוב של הביצה) ושש כפות דבש. צקו על התערובת חלב רותח, וערבבו היטב. רצוי להשהות מעט בלוע הפה טרם הבליעה.
חלב פרות יכניע את השפעת?
28 במרץ 2011
חברה אוסטרלית וחוקרים מבית החולים הדסה בירושלים רשמו פטנט חדש ומעניין: טיפול אלטרנטיווי במחלת השפעת, המבוסס על נוגדנים שהופקו מ... חלב פרה
באחרונה נרשם פיתוח ישראלי לטיפול בשפעת כפטנט באוסטרליה. מדובר בתרופה חדשה נגד שפעת, המבוססת על נוגדנים שפותחו מחלב פרות מיד לאחר שהמליטו. הטכנולוגיה החדשה פותחה על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' ירון אילן מביה"ס הדסה בירושלים וחברת אימיורון האוסטרלית, שפרופ' אילן משמש בה כמנהל רפואי.
אמנם מדובר בתרופה שעד כה נבדקה על בעלי חיים בלבד, אך בחודשים הקרובים ינסו אותה גם בני אדם. בניסויים על בעלי החיים נרשמה הצלחה מרשימה, אך ההצלחה תיבחן סביב השאלה אם התרופה יוצרת אפקט דומה על בני אדם. אם כך יהיה, מדובר בבשורה משמחת במסגרת המאבק במחלת השפעת. חלב הפרה מכיל נוגדנים חזקים המסוגלים להתמודד עם זני השפעת השונים. מיד לאחר המלטות לקחו החוקרים את חלב הפרות, הפכו אותו לאבקה, וכך יצרו את הנוגדנים.
חברת הדסית (חברת בת של הדסה) היא בעלת המניות העיקרית של אימיורון האוסטרלית. אין מדובר בפיתוח הראשון שלה. למעשה, כבר לפני כמה חודשים סיימה החברה בהצלחה ניסוי קליני של מתן תרופה חדשה לסוכרת ולמחלת כבד שומני. גם אותה תרופה התבססה על נוגדנים שהופקו מחלב פרה לאחר המלטה. חברת הדסה מכינה מחקר מקיף וניסויים שנועדו לבחון את השפעת הנוגדנים לשפעת המופקים מחלב פרה באמצעות התרופה החדשה (בכדורים למציצה או בתרסיס אף), שאם תצליח – תמנע זנים שונים של שפעת, לרבות שפעת החזירים.
Photo by cheeseslave, cc
שינויים בווירוס שפעת החזירים?
21 בפברואר 2011
חוקרים מלונדון בודקים בימים אלה דגימות DNA של מאות חולים בשפעת החזירים על מנת לבדוק אם הווירוס עובר שינוי גנטי קל, ואם הדבר יפגע ביעילות החיסון הקיים
צוות חוקרים מומחים, הפועל באימפריאל קולג', לונדון, עורכים בימים אלה מחקר שמטרתו לגלות אם וירוס שפעת החזירים החל להשתנות כך שבהמשך יהפוך את החיסון הקיים ללא אפקטיווי. המחקר החל בעקבות דיווח של מדענים ממדינות שונות שהעידו על שינוי גנטי קל שחל בווירוס בתקופה האחרונה.
צוות החוקרים, שבמסגרת עבודתו בודק דגימות DNA של מאות חולים שנדבקו בשפעת החזירים, בודק אם אותו שינוי גנטי קל גורם לאנשים מסוימים להיות רגישים לווירוס באופן חריג וחמור. עם זאת, למרות החשד לשינוי גנטי, אין ראיות המעידות על כך שאותם שינויים יפריעו לאפקט החיסון, או שמא יפגעו ביעילות התרופה האנטי-ויראלית טמיפלו.
כרגע רוב תשומת הלב של החוקרים מופנית לשאלה החשובה ביותר בהקשר זה: האם המוטציות ישפיעו בפועל על יעילות החיסון? ואם כן – האם ועד כמה הן עלולות להחריף את המחלה בקרב החולים? המחקר, ששמו Mosaic, החל כבר ב-2009, מתוך כוונה לעקוב אחרי הווירוס במהלך תקופת המגפה, בעיקר בחורף, ולאחר הפסקה מסוימת הוא חודש שוב באחרונה, לאחר ההתפרצות האחרונה של שפעת החזירים.
Photo by afroboof, cc




