ארגון המזון של האו"ם הודיע לאחרונה על זן חדש של שפעת העופות. ההתפשטות עלולה להגיע לשיאה בחורף הקרוב – ועלולה להגיע גם לישראל

אחרי שכבר חשבנו שהיא הלכה לעולם שכולו טוב, נראה ששפעת העופות עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. זן חדש של המגפה הקטלנית החל להתפשט במדינות אסיה, והוא עלול להגיע גם לאזורים נוספים בעולם, לרבות ישראל, כך הודיע לאחרונה ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הווטרינר הראשי של הארגון צוטט באומרו כי "ירידה הדרגתית בשפעת העופות נצפתה בשנים 2008-2004, אך יכולה להיות התעוררות מחודשת של נגיף H5N1 בסתיו ובחורף הקרובים. עופות בר עלולים להיות הראשונים לחלות בווירוס, אבל הפעולות של האנשים שעוסקים בייצור מאכלי עוף ובשיווקם הם שמפיצים את הנגיף. המוכנות והמעקב נותרו חיוניים. אסור להוריד את ההגנות מול H5N1".

המדינות הנמצאות תחת איום ישיר של הנגיף הן קמבודיה, תאילנד, מלזיה, ובמעגל רחב יותר גם יפן, מצרים, סין, אינדונזיה, בנגלדש וחצי האי הקוריאני. מעגל נוסף של מדינות שעלולות להיות מושפעות מהווירוס הן ישראל (והרשות הפלסטינית), רומניה, מונגוליה, נפאל ובולגריה. באחרונה דווח על מותה של ילדה בת 6 מקמבודיה, המדינה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר. מאז תחילת השנה נפטרו במדינה שמונה בני אדם לאחר שנדבקו בווירוס.

שפעת העופות פרצה לראשונה ב-2003, הגיעה ל-63 מדינות וגבתה את חייהם של 331 אנשים. השיא הורגש ב-2006, ומאז נעלמה המחלה ברובה. עם זאת, עדיין נותרו "שאריות" בקרב עופות וציפורי בר, אם כי הממצאים היו תמיד נקודתיים ולא משמעותיים. כעת הדאגה היא בעקבות הגילויים שלפיהם הווירוס מצליח להתגבר על החיסונים הקיימים, ולכן מרים את ראשו בסין, ויאטנם ומדינות נוספות ביבשת אסיה.

השירותים הווטרינריים בישראל מתמודדים בקושי רב עם מגפת העופות ניוקסל, שפעת העופות, כלבת ומחלת הפה והטלפיים. חלק מהמחלות עלול לעבור גם לבני אדם

בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בכמות המחלות הווטרינריות בקרב עופות ובחומרתן. המחלה המרכזית היא ניוקסל – מגפת עופות שבדרך כלל אינה מסוכנת לבני אדם. בסוף 2010 היא פרצה בארץ, והתפשטה במהירות במאות לולים ברחבי הארץ. נוסף על כך נרשמו באחרונה שני מקרים של שפעת העופות מהזן המסוכן לאדם (H5N1), באזור ג'נין ובקיבוץ ראש צורים בגוש עציון. עוד התגלו גם מחלת הפה והטלפיים (בקיבוץ בית זרע בעמק יזרעאל), וכמו כן חלה עלייה באירועי כלבת ובאבעבועות צאן (מגפה שהתגלתה לפני כחודשיים במצפה חגית, ליד ירושלים).

כאמור, מגפת העופות ניוקסל היא המרכזית במגפות החיות בתקופה האחרונה. בשבועות האחרונים היא תקפה עופות חצר ונוי בגן החיות בפתח תקווה, בקיבוץ דגניה א' וביישוב יצהר. על פי וטרינרים בכירים, הדבר מורה על כך שהמגפה הושרשה באזור גאוגרפי רחב, ולא רק בלולים של עופות לפיטום או עופות מטילות. במשרד החקלאות מעריכים כי הדבר גרם עד כה נזק ישיר של כ-20 מיליון שקל, מענקי פיצויים לחקלאים שהשמידו עופות בעקבות המגפה. עד כה הושמדו יותר ממיליון עופות.

לדברי גורמים שונים, הדבר נובע מכך שתפקידים בכירים רבים בשירותים הווטרינריים אינם מאוישים, ובמשרד החקלאות לא ממהרים לטפל בנושא.

ואם לא די בזה, עולה החשש ממחסור בביצים בתקופה הקרובה. כמעט בכל שנה יש מחסור מסורתי בתקופת פסח, בשל רמת הטלה נמוכה יחסית בחורף. השנה, בשל השמדת כמות גדולה כל כך של עופות, ייתכן שיגדל המחסור ותיפגע זמינות הביצים בתקופה הקרובה. עם זאת, מועצת הלול אישרה יבוא של ביצים בהיקף קטן, כך שאולי לא יורגש המחסור באופן משמעותי.

Photo by Will Merydith, cc

חוקרים בארה"ב איתרו נוגדני-על בחולי שפעת החזירים שלא נפטרו. האם אותם נוגדנים יוכלו להיות בסיס לחיסון חדש ואפקטיווי במיוחד?

על פי מחקר חדש, שנערך בארה"ב עוד לפני קיום החיסון הייעודי נגד שפעת החזירים, ופורסם בכתב העת Journal of Experimental Medicine, בגופם של חלק מהנדבקים בנגיף ה-H1N1 התפתחה תגובה חיסונית מיוחדת בצורת נוגדני-על. אלה העניקו להם הגנה מפני כל זני השפעת, לרבות השפעת הספרדית, שפעת העופות ועוד.

ד"ר פטריק וילסון מאוניברסיטת שיקגו, המשמש כראש צוות החוקרים, אמר עם פרסום הממצאים כי מסתמן שעתה הצוות קרוב להשגת החיסון שיקנה הגנה אוניוורסלית מפני שפעת לכל החיים. עוד אמר וילסון כי הוא וצוותו החלו לעבוד כבר לפני כשנתיים, בטרם פותח החיסון, עם תשעה אנשים שנדבקו בשפעת החזירים עם פריצתה. רובם היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, ובמהלך המחקר נלקחו מהם דגימות דם. מתוך תאי הדם הלבנים שלהם נלקחו הנוגדנים הספציפיים על מנת לבודד את הגנים שלהם. בשיטה זו אותרו 86 גרסאות של נוגדנים שונים ונבדקו מול זן ה-H1N1 העונתי (כולל שלוש הגרסאות שלו מהעשור האחרון). חמישה מהנוגדנים ביצעו הגנה טובה ומורחבת מכל השאר, ובהם בוצע שימוש.

וילסון סיכם: "למדנו במחקרנו כיצד חיסון במנה אחת אמור, באופן פוטנציאלי, לספק הגנה וחיסון קבע נגד כל סוגי השפעת". האם ומתי תוצאות המחקר יתורגמו לחיסון אוניוורסלי מהפכני – את זאת נדע בקרוב.

בעלי הלולים הנגועים בטול כרם לא ממהרים להשמיד את התרנגולים שנדבקו בשפעת העופות. שר החקלאות מבקש את עזרת הארגונים הבינלאומיים בהשמדת הלולים

שני לולים באזור טול כרם אובחנו כנגועים בשפעת העופות, ואם המקרה לא יטופל הוא עלול להוביל לשרשרת הידבקויות. בינתיים החלו השירותים הווטרינריים בישראל בעברת רעלים המשמשים להמתת עופות. כן הם החלו, בהנחיית מנהל השירותים הווטרינריים ד"ר משה חיימוביץ, להדריך את פקחי הרשות בנושא. כרגע לא התגלתה התפרצות נוספים באזורים הסמוכים, אולם שפעת העופות התגלתה באחרונה גם בפינת החי של קיבוץ עין גדי, לכן ננקטת זהירות יתרה בנושא. מובן שבמקרה שהוזכר הושמדו כל העופות.

הנקודה הישראלית בכל הסיפור נוגעת לפגיעה באפשרות היצוא מישראל. על פי ההסכמים הבינלאומיים, במקרה כזה על ישראל לסגור את יצוא מוצרי העוף מתחום הרשות למשך חודש. פעולה כזאת משפיעה גם על פעילותה של מדינת ישראל עצמה בתחום היצוא.

בעקבות הסיטואציה שנוצרה קרא שר החקלאות שלום שמחון לארגונים הבינלאומיים המסייעים כספית לרשות הפלסטינית לסייע לה בפיצוי אותם חקלאים שעופותיהם עומדים בפני השמדה, אחרת כ-200 אלף עופות באזור יהיו נתונים אף הם בסכנה. אותו פיצוי הוא שיזרז את בעלי הלולים הפלסטינים להשמיד את הלולים הנגועים. "נדרש הסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לעצור את התפשטות המגפה ביעילות", אמר השר שמחון. "יש לזכור שכל אירוע המתרחש ברשות הפלסטינית בתחום מחלות בעלי חיים משפיע על ישראל ועל פעילותה בתחום היצוא".

מגזין Science Watch סקר את כמות הציטוטים שנלקחו ממחקרי מדענים וחוקרים בנושאים שונים בשנת 2009. בתחום שפעת החזירים (וירוס ה-H1N1) עומד בראש הרשימה Dr. Peter Palese – פרופסור לרפואה, ראש המעבדה בביה"ס לרפואה "הר סיני" בניו יורק, שכבר למעלה מעשור עוסק בחקר מחלת השפעת לסוגיה. המעבדה שלו היתה הראשונה לפתח מערכת המאפשרת שינוי הגנום של וירוס השפעת, ועם מעל 3000 ציטוטים בנושא השפעת הפנה לו כתב המגזין שאלות בנושא מיקרוביולוגיה, חקר הגנום, ההקבלה הנפוצה בין שפעת החזירים לשפעת של שנת 1918 (הדמיון קלוש אך קיים...), בירר עמו מה עומד אצלו על הכוונת במעבדה (חזירים מגנואה, למשל), ומה ההבדל בין וירוס שפעת העופות H5N1 לווירוס H1N1 (לאחרון יש מערכת הפצה "טובה" יותר). את הראיון המרתק אפשר לקרוא כאן. לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים