בעלי הלולים הנגועים בטול כרם לא ממהרים להשמיד את התרנגולים שנדבקו בשפעת העופות. שר החקלאות מבקש את עזרת הארגונים הבינלאומיים בהשמדת הלולים

שני לולים באזור טול כרם אובחנו כנגועים בשפעת העופות, ואם המקרה לא יטופל הוא עלול להוביל לשרשרת הידבקויות. בינתיים החלו השירותים הווטרינריים בישראל בעברת רעלים המשמשים להמתת עופות. כן הם החלו, בהנחיית מנהל השירותים הווטרינריים ד"ר משה חיימוביץ, להדריך את פקחי הרשות בנושא. כרגע לא התגלתה התפרצות נוספים באזורים הסמוכים, אולם שפעת העופות התגלתה באחרונה גם בפינת החי של קיבוץ עין גדי, לכן ננקטת זהירות יתרה בנושא. מובן שבמקרה שהוזכר הושמדו כל העופות.

הנקודה הישראלית בכל הסיפור נוגעת לפגיעה באפשרות היצוא מישראל. על פי ההסכמים הבינלאומיים, במקרה כזה על ישראל לסגור את יצוא מוצרי העוף מתחום הרשות למשך חודש. פעולה כזאת משפיעה גם על פעילותה של מדינת ישראל עצמה בתחום היצוא.

בעקבות הסיטואציה שנוצרה קרא שר החקלאות שלום שמחון לארגונים הבינלאומיים המסייעים כספית לרשות הפלסטינית לסייע לה בפיצוי אותם חקלאים שעופותיהם עומדים בפני השמדה, אחרת כ-200 אלף עופות באזור יהיו נתונים אף הם בסכנה. אותו פיצוי הוא שיזרז את בעלי הלולים הפלסטינים להשמיד את הלולים הנגועים. "נדרש הסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לעצור את התפשטות המגפה ביעילות", אמר השר שמחון. "יש לזכור שכל אירוע המתרחש ברשות הפלסטינית בתחום מחלות בעלי חיים משפיע על ישראל ועל פעילותה בתחום היצוא".

מגזין Science Watch סקר את כמות הציטוטים שנלקחו ממחקרי מדענים וחוקרים בנושאים שונים בשנת 2009. בתחום שפעת החזירים (וירוס ה-H1N1) עומד בראש הרשימה Dr. Peter Palese – פרופסור לרפואה, ראש המעבדה בביה"ס לרפואה "הר סיני" בניו יורק, שכבר למעלה מעשור עוסק בחקר מחלת השפעת לסוגיה. המעבדה שלו היתה הראשונה לפתח מערכת המאפשרת שינוי הגנום של וירוס השפעת, ועם מעל 3000 ציטוטים בנושא השפעת הפנה לו כתב המגזין שאלות בנושא מיקרוביולוגיה, חקר הגנום, ההקבלה הנפוצה בין שפעת החזירים לשפעת של שנת 1918 (הדמיון קלוש אך קיים...), בירר עמו מה עומד אצלו על הכוונת במעבדה (חזירים מגנואה, למשל), ומה ההבדל בין וירוס שפעת העופות H5N1 לווירוס H1N1 (לאחרון יש מערכת הפצה "טובה" יותר). את הראיון המרתק אפשר לקרוא כאן. לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים