בדידות חברתית, שינה מועטה, פסימיות ושמירת דברים בבטן – כל הדברים שלא עושים טוב למערכת החיסון שלכם. חלק ב'

איזה לחץ
אנשים החיים תחת סטרס מתמשך – בין שבעבודה, בחיים האישיים או ברמה הנפשית – משלמים על כך גם בבריאותם, כולל בחוסנה של מערכת החיסון. אם אדם חוֹוה מתח ולחץ במשך יום מסוים בעבודה, ניחא. אבל כאשר הלחץ הופך למשהו יומיומי, שלא לומר שגרתי, הדבר הופך למסוכן יחסית. כך יכולתה של מערכת החיסון עלולה להיפגע, וכמות התאים במערכת החיסון הולכת ויורדת. גם התאים שנשארים כבר לא מיטיבים לפעול כבעבר. טיפים ליציאה מהלחץ: פעילות גופנית, בילויים בטבע, שהייה עם אנשים אהובים שעושים לכם טוב, ואם אתם מהזן הרוחני יותר – נסו גם תרגילי נשימות, יוגה או מדיטציה.

להזיז את הגוף
בעידן המחשב והמשרדים הממוזגים, יותר ויותר אנשים לא עוסקים בפעילות גופנית בשום שלב ביום. הקשר בין חוסר פעילות גופנית לבין היחלשות משמעותית של מערכת החיסון כבר הוכח. לכן, גם אם אין לכם זמן, הביאו בחשבון שמדובר בבריאות שלכם. ועם כל הכבוד לחוסר הזמן, חצי שעה של הליכה קלה (שתעורר את תאי הדם הלבנים מתרדמתם) לא תהרוג אתכם. למעשה, אולי בדיוק להפך.

אנטי-אנטיביוטיקה
מובן שיש לקחת אנטיביוטיקה בהוראת רופא ובמצבים הכרחיים, אבל ישנם אנשים שממהרים לקחת אנטיביוטיקה כתגובה לכל סימן קטן מהגוף או אפילו כצעד מונע מחלות. למעשה, מדובר במאמץ מיותר לגמרי, שאף עלול לגרום לכם לחלות יותר פעמים ולהחליש את מערכת החיסון שלכם, מאחר ש"עזרתם" לגוף לפתח עמידות בפני הטיפול האנטיביוטי.

בדידות חברתית, שינה מועטה, פסימיות ושמירת דברים בבטן – כל הדברים שלא עושים טוב למערכת החיסון שלכם. חלק א'

להיות לבד
אולי תתפלאו, אבל החברה והסביבה משפיעה באופן ממשי על מערכת החיסון שלנו. על פי מחקרים שונים, ככל שאנשים מעורבים ביותר קשרים אנושיים עם הסביבה (מעניין אם זה כולל את פייסבוק...) – כך יורד הסיכוי שלהם לחלות במחלות שונות. לעומת זאת, אם אדם אינו נהנה מאינטרקציה חברתית, מוחו מוצף בכימיקלים המעוררים חרדות, העלולים בהמשך לקצר את תוחלת חייו לעומת אנשים בגיל דומה הנמצאים במעגלים חברתיים שונים.

לילה טוב
לא בכדי אנו מקדישים שליש מחיינו לשינה. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין שינה טובה לבין תפקוד תקין של מערכת החיסון. אדם שלא מקפיד על שינה מספקת (הן מבחינת איכות והן מבחינת הכמות) עלול לסבול בהמשך מתפקוד ירוד של מערכת החיסון וכן מירידה בייצור מספר הנוגדנים הלוחמים בגוף. אדם בוגר אמור לישון 7–8 שעות מדי לילה.

משקפיים ורודים
לאופטימיות ולפסימיות השפעה רבה על איכות החיים שלנו, ואפילו על כושר מערכת החיסון. למעשה, כשאנו נתונים ללחץ נפשי, הדבר מזיק לא רק במישור הנפש. תמיד מומלץ להתבונן על חצי הכוס המלאה, ולהשתמש בעיקר במשקפיים ורודים ולא שחורים.

להוציא את הכול
אל תשמרו דברים בבטן. הרגיזו אתכם בעבודה? אמרו זאת (כמובן בצורה מכובדת). בן או בת הזוג פגעו בכם? אל תטאטאו את התחושות מתחת לשטיח. עם זאת, חשוב גם שלא לפגוע, להשתמש בציניות או להעליב. במחקר שנערך לפני כמה שנים באוניברסיטת קליפורניה (UCLA), שבו השתתפו 41 זוגות בגילים שונים, התבקשו הנחקרים לדון בבעיות בזוגיות במשך רבע שעה. התגובות הפיזיולוגיות שלהם נמדדו במקביל, במטרה לבדוק אם יש לשיחות מסוג זה השלכות בריאותיות. התוצאה הצביעה על עליות בלחץ הדם, בקצב הלב ובתאים הקשורים למערכת החיסון – מהלכים דומים לתגובת הגוף בעקבות פעילות גופנית מתונה. עם זאת, זוגות שנקטו גישות ציניות ומעליבות נמצאו פחות נוגדנים במערכת החיסון, וכצפוי גם יותר הורמוני סטרס.

סיכום של כ-160 מחקרים שנעשו בבני אדם ובבעלי חיים מגלה קשר הדוק בין חיים ארוכים לבין אופי שמח ומאושר

באחרונה פורסם בכתב העת Applied Psychology: Health and Well-Being מחקר מקיף המביא ראיות הקושרות שמחה לבריאות.

במהלך המחקר ניתחו החוקרים מאוניברסיטת אילינוי מחקרים ארוכי טווח שנערכו על בני אדם, וכן ניסויים בבני אדם ובבעלי החיים, ובדקו את המצב הבריאותי של אנשים שחוו לחץ כתוצאה מאירועי חיים טבעיים. במהלך איסוף החומרים נבדקו שמונה סוגי מחקרים שונים (שבכל אחד מהם מספר רב של מחקרים). בסופו של דבר הגיע הצוות למסקנה כי תחושה חיובית לחיים, ללא מתח נפשי או דיכאון, תורמת מאוד לאריכות ימים ולבריאות טובה יותר.

אחד המחקרים שבחנו החוקרים מאוניברסיטת אילינוי עקב אחר 5,000 סטודנטים במשך יותר מ-40 שנים. בין השאר התגלה כי הסטודנטים הפסימיים ביותר נטו למות בגיל צעיר יותר מחבריהם. מחקר אחר, שעקב אחר ביוגרפיות שכתבו 180 נזירות קתוליות, גילה כי חלק ניכר מהנזירות שכתבו ביוגרפיות חיוביות יחסית בתחילת שנות ה-20 לחייהן, חיו שנים רבות יותר לעומת חברותיהן שכתבו ביוגרפיות שליליות יחסית, שתיארו אירועים לא נעימים שחוו בצעירותן.

מובן שהיו מקרים יוצאים מן הכלל, אך הממצאים במחקרים השונים הראו שוב ושוב כי חוסר סיפוק מהפעילות היומיומית, חרדות, דיכאונות ופסימיות כללית "מפתחים" שיעור גבוה יחסית של מחלות, וכפועל יוצא גם תוחלת חיים קצרה יותר. גם ניסויים מעבדתיים בבני אדם הוכיחו שרמות ההורמונים הקשורים ללחץ ירדו בעקבות מצב רוח חיובי, והתפקוד החיסוני עלה. במחקרים אחרים התברר כי עימותים תכופים בין בני זוג נשואים נמצאו קשורים לריפוי איטי של פצעים ולתגובות חיסוניות ירודות.

גם המחקרים שנערכו על בעלי חיים הצביעו על אותה מגמה. בעלי חיים לחוצים שחוו חוויות לא נעימות היו רגישים יותר למחלות לב, המערכת החיסונית שלהם היתה חלשה יחסית, והם אף נטו למות צעירים יחסית, בהשוואה לבעלי חיים שלא חיו בתחושת לחץ.

"האושר אינו גלולת קסם", סיכמו החוקרים, "אך ישנן ראיות ברורות לכך שהוא יכול לשנות את הסיכויים שלנו לחלות או למות בגיל צעיר".

הסיגריות לא פוגעות רק במערכת החיסונית ובגוף בכלל אלא גם במנת המשכל שלכם. כך עולה ממחקר חדש שנערך בקרב יותר מ-20 אלף בני נוער ישראלים טרם גיוס

כתב העת Addiction פרסם באחרונה מחקר שנערך בישראל, וכלל יותר מ-20 אלף בני נוער טרם גיוס. המחקר גילה ממצא מפתיע: למעשנים IQ (מנת משכל) נמוך יותר מלחבריהם שאינם מעשנים באופן קבוע. ההקשר החברתי נשלל לאחר שאותם פערים נמצאו גם בקרב אחים שהאחד מעשן והשני לא מעשן.
במחקר בדקו ד"ר מרק וייזר ואנשי המרכז הרפואי שיבא בתל השומר אם יש קשר בין IQ לבין עישון ועד כמה הם קשורים. 20,211 צעירים בני 18 טרם גיוס השתתפו במחקר. כולם היו בריאים וללא בעיות נפשיות. 68% מתוכם לא עישנו מעולם, 28% עישנו סיגריה אחת ומעלה ליום, ו-3% עישנו בעבר אך נגמלו. החוקרים ניסו לבודד מרכיבים כמו מצב סוציו-אקונומי או השכלת האב, אולם התוצאות המלמדות על פער ב-IQ נותרו בעינן.
מעבר לכך הסתבר כי ככל שעלתה צריכת הסיגריות של הנבדקים במחקר – כך צנח ה-IQ. הצעירים שעישנו עד חמש סיגריות ליום היו בעלי רמת משכל 98, אולם הצעירים שעישנו לפחות חפיסה ליום היו בעלי מנת משכל של 90 בממוצע. הטווח הכללי באוכלוסייה אגב נע בין 84 ל-116. על מנת לבודד את המרכיבים הסביבתיים-חברתיים נבדקו גם 70 זוגות אחים, שאחד מהם מעשן והשני לא, וגם כאן נמצא קשר הדוק בין ה-IQ לבין כמות העישון, כשהסתבר כי לאח שלא מעשן רמת משכל גבוהה מאחיו.
ההערכה היא שאלפי הרעלנים הנמצאים בכל סיגריה וסיגריה פוגעים בכלי הדם ובאספקת החמצן לגוף ולמוח, וכפועל יוצא גם ביכולת השכלית. ומובן שעוד לא דיברנו על המחלות הפוטנציאליות, על הפגיעה החמורה במערכת החיסון ובהתמודדות עם מחלות שונות, וכן הלאה.

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

מה אנשים בעלי כושר חיסוני מופחת צריכים לדעת על שפעת החזירים? נאמר זאת כך: עליהם להיות ערניים במיוחד להתפרצות המחלה, בפרט אם הם בעלי ספירת תאי 4CD נמוכה
להמשך קריאה...