ארגון המזון של האו"ם הודיע לאחרונה על זן חדש של שפעת העופות. ההתפשטות עלולה להגיע לשיאה בחורף הקרוב – ועלולה להגיע גם לישראל

אחרי שכבר חשבנו שהיא הלכה לעולם שכולו טוב, נראה ששפעת העופות עדיין לא אמרה את המילה האחרונה. זן חדש של המגפה הקטלנית החל להתפשט במדינות אסיה, והוא עלול להגיע גם לאזורים נוספים בעולם, לרבות ישראל, כך הודיע לאחרונה ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הווטרינר הראשי של הארגון צוטט באומרו כי "ירידה הדרגתית בשפעת העופות נצפתה בשנים 2008-2004, אך יכולה להיות התעוררות מחודשת של נגיף H5N1 בסתיו ובחורף הקרובים. עופות בר עלולים להיות הראשונים לחלות בווירוס, אבל הפעולות של האנשים שעוסקים בייצור מאכלי עוף ובשיווקם הם שמפיצים את הנגיף. המוכנות והמעקב נותרו חיוניים. אסור להוריד את ההגנות מול H5N1".

המדינות הנמצאות תחת איום ישיר של הנגיף הן קמבודיה, תאילנד, מלזיה, ובמעגל רחב יותר גם יפן, מצרים, סין, אינדונזיה, בנגלדש וחצי האי הקוריאני. מעגל נוסף של מדינות שעלולות להיות מושפעות מהווירוס הן ישראל (והרשות הפלסטינית), רומניה, מונגוליה, נפאל ובולגריה. באחרונה דווח על מותה של ילדה בת 6 מקמבודיה, המדינה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר. מאז תחילת השנה נפטרו במדינה שמונה בני אדם לאחר שנדבקו בווירוס.

שפעת העופות פרצה לראשונה ב-2003, הגיעה ל-63 מדינות וגבתה את חייהם של 331 אנשים. השיא הורגש ב-2006, ומאז נעלמה המחלה ברובה. עם זאת, עדיין נותרו "שאריות" בקרב עופות וציפורי בר, אם כי הממצאים היו תמיד נקודתיים ולא משמעותיים. כעת הדאגה היא בעקבות הגילויים שלפיהם הווירוס מצליח להתגבר על החיסונים הקיימים, ולכן מרים את ראשו בסין, ויאטנם ומדינות נוספות ביבשת אסיה.

חוקרים מלונדון בודקים בימים אלה דגימות DNA של מאות חולים בשפעת החזירים על מנת לבדוק אם הווירוס עובר שינוי גנטי קל, ואם הדבר יפגע ביעילות החיסון הקיים

צוות חוקרים מומחים, הפועל באימפריאל קולג', לונדון, עורכים בימים אלה מחקר שמטרתו לגלות אם וירוס שפעת החזירים החל להשתנות כך שבהמשך יהפוך את החיסון הקיים ללא אפקטיווי. המחקר החל בעקבות דיווח של מדענים ממדינות שונות שהעידו על שינוי גנטי קל שחל בווירוס בתקופה האחרונה.

צוות החוקרים, שבמסגרת עבודתו בודק דגימות DNA של מאות חולים שנדבקו בשפעת החזירים, בודק אם אותו שינוי גנטי קל גורם לאנשים מסוימים להיות רגישים לווירוס באופן חריג וחמור. עם זאת, למרות החשד לשינוי גנטי, אין ראיות המעידות על כך שאותם שינויים יפריעו לאפקט החיסון, או שמא יפגעו ביעילות התרופה האנטי-ויראלית טמיפלו.

כרגע רוב תשומת הלב של החוקרים מופנית לשאלה החשובה ביותר בהקשר זה: האם המוטציות ישפיעו בפועל על יעילות החיסון? ואם כן – האם ועד כמה הן עלולות להחריף את המחלה בקרב החולים? המחקר, ששמו Mosaic, החל כבר ב-2009, מתוך כוונה לעקוב אחרי הווירוס במהלך תקופת המגפה, בעיקר בחורף, ולאחר הפסקה מסוימת הוא חודש שוב באחרונה, לאחר ההתפרצות האחרונה של שפעת החזירים.

Photo by afroboof, cc

צוות חוקרים מאוניברסיטת בנגקוק הדביק חזרזירים בווירוס H1N1, ולמרות הסימפטומים האופייניים, לא הכריעה המחלה אף אחד מהם
להמשך קריאה...