תרופות הן דבר נצרך לעתים, אבל התרופות מן הטבע עדיפות פי כמה. הן מועילות ולרוב גם טעימות. והפעם: כורכום, ג'ינג'ר וגרגר הנחלים. מה מהם מעכב את הזדקנות העור, ולמה יש טעם של צנון?

בסדרת כתבות אנו מפרטים על מעלותיהם של צמחים שונים, שנחשבים ל"תרופות מן הטבע". הם מסייעים במניעת מחלות, מחזקים את המערכת החיסונית, ומסייעים לשלל תהליכים שונים בגוף. שלוש השיטות העיקריות לשימוש בהן: חליטה – יציקת מים רותחים על העלים/הפרחים והשארתם במצב זה במשך עשר דקות; רתיחה – הליך המתאים יותר לחלקים הקשים של הצמח (לעתים השורש או הקליפה), באמצעות בישול על אש קטנה במשך כ-15 דקות; אינהלציה – שאיפת האדים העולים מסיר שבו הצמח "מתבשל".

גרגר נחלים
צמח עלי רב-שנתי, מתאים לשימוש בסלט וטעמו כצנון. מסייע לטיפול באבנים בכיס המרה, מונע דלקת בדרכי השתן וזאת משום שהוא מנקה את הגוף, מביא לירידה ברמות הטריגליצרידים בדם ומבהיר כתמי עור. שימוש בגרגר הנחלים אינו מומלץ לילדים או לסובלים מאולקוס ומדלקות בכליות.

כורכום
אולי תתפלאו, אבל אחד התבלינים הפופולריים ביותר הוא גם בעל תכונות רפואיות יעילות להפליא. הכורכום מועיל לדלקות כבד, כאבי מחזור, קנדידה ועוד. הוא מונע היווצרות גזים, מעורר הפרשת מיצי לבלב, וכך מקל בעיות עיכול וכאבי גרון. עוד מסייע הכורכום להורדת רמת הכולסטרול בדם, ואבקתו משמשת לטיפול בפצעים, בחתכים ובכוויות. שימו לב, השימוש בכורכום אינו מתאים בזמן הריון והנקה, וכן לסובלים מאבני מרה.

ג'ינג'ר / זנגוויל
השימוש בשורש הצמח מתבצע במזון או בתה (במצב צבירה מגורד). הוא יעיל לשפעת בשל היותו אנטיספטי ואנטי–ויראלי, הוא מחזק ומחטא את הקיבה, וכך מסייע לפתרון בעיות עיכול, הוא ממריץ ומגביר את ספיגת המזון בדם, וכולל לא מעט ויטמינים ומינרלים חשובים לגוף. הג'ינג'ר משפר את זרימת הגוף, מחזק את כלי הדם, ובשל כך גם משפר ריכוז וזיכרון. תרומה חשובה נוספת שלו היא לאנשים הסובלים מכאבי ראש, בחילות והקאות. לעיסת חתיכה משורש הג'ינג'ר תוכל להקל את הסימפטומים. מאפיין בולט נוסף של השורש הוא אנטי-אייג'ינג, והוא יעיל במניעת הזדקנות העור. שימו לב, נשים הרות יכולות לצרוך את הג'ינג'ר במינון נמוך בלבד. כמו כן, הוא אינו מתאים לסובלים מלחץ דם גבוה או מאבנים בכיס המרה. אין לצרוך אותו בכמויות גדולות, מאחר שהדבר עלול לגרות את מערכת העיכול.

לחלק הראשון

Photo by heymrleej, cc

תרופות מן הטבע הן מועילות ולרוב גם טעימות. והפעם: זעתר, סרפד וקינמון – איזה צמח מרגיע את העצבים, ואיזה עוזר להתמודד עם שפעת?

בסדרת כתבות זו נפרט על מעלותיהם של צמחים שונים שנחשבים ל"תרופות מן הטבע". הם מסייעים במניעת מחלות, מחזקים את המערכת החיסונית, ומסייעים לשלל תהליכים שונים בגוף. אך לפני שנתחיל בסקירת הצמחים הראשונים בסדרה, נציין את שלוש השיטות העיקריות לשימוש בהן: חליטה – יציקת מים רותחים על העלים/הפרחים והשארתם במצב זה במשך עשר דקות; רתיחה – הליך המתאים יותר לחלקים הקשים של הצמח (לעתים השורש או הקליפה), באמצעות בישול על אש קטנה במשך כ-15 דקות; אינהלציה – שאיפת האדים העולים מסיר שבו הצמח "מתבשל".

אזוב מצוי / זעתר
בזעתר אפשר להשתמש כתבלין וכצמח מרפא, כחליטה או בשילוב שמן זית איכותי. פעולותיו שונות ומגוונות: הוא משכך כאבים (לרבות כאבי שיניים, באמצעות לעיסת עליו), מטפל בפטרת חיצונית, אקזמות ודלקות עור, מקל כאבי בטן וגזים, מסייע בהזרמת הדם באופן מהיר ויעיל יותר לידיים, לרגליים ולמוח, משפיע לטובה על מערכת העצבים, מסייע בחיטוי הפה (באמצעות שתיית תה אזוב ובמקביל גרגור וצחצוח), מקל ברונכיטיס והצטננות וגם מוריד את צמיגות הליחה. עם זאת, כדאי לשים לב שהשימוש באזוב אינו מומלץ לתינוקות בני פחות מחצי שנה, לנשים בהריון ולאנשים הסובלים מחומציות יתר בקיבה.

סרפד
בצמח הסרפד מרוכזים לא מעט ויטמינים ומינרלים, לרבות ויטמין C, ברזל, אשלגן ועוד. אפשר לאכול את העלים הבוגרים אך רק לאחר בישול (מחשש לפגיעה בכבד), ואפשר כמובן לחלוט אותם במים רותחים ולשתות כתה. הסרפד יעיל בשלל תחומים: הוא מקל בצקות ברגליים (גם בקרב נשים הרות), מאזן אנמיה (משום שהוא עשיר בברזל), משפר את הזיכרון, מנקה את הגוף מרעלים, מחזק את המערכת החיסונית, יעיל לסובלים מטחורים, מחזק את שורשי השיער ויעיל לקרקפת, מסייע להגברת כמויות החלב בקרב נשים מניקות, מסייע בדלקות פרקים ובמצבים של שרירים תפוסים ועוד. דעו כי יש אנשים האלרגיים לצמח זה, ויש להימנע משימוש בו בסביבתם. נוסף על כך, הסרפד אסור לשימוש בקרב חולי פרקינסון.

קינמון
השימוש בקינמון נעשה בעיקר בקליפה ובזרדים. יש לחלוט את מקלות הקינמון במים רותחים – והיתרונות הבריאותיים שלו יעברו במהרה לכוס התה. הקינמון יעיל להצטננות (מאחר שהוא צמח מחמם), דלקת פרקים, חום (בזכות תכונותיו האנטי-בקטריאליות), שפעת (בזכות תכונותיו האנטי-ויראליות), בעיות עיכול וגזים, ריפוי שלשולים, בחילות והקאות, חיזוק הזיכרון (בשילוב מרווה וגינקו בילובה), חיזוק הרחם, דיכוי דלקות בדרכי השתן, הפגת ריחות פה ואף ירידה ברמת הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2. הקינמון אינו מומלץ לשימוש בקרב נשים הרות ומניקות.

בכתבה הבאה: על יתרונותיהם של הכורכום, גרגר הנחלים והג'ינג'ר (זנגוויל).

Photo by S. Diddy, cc

עבודה משרדית, שימוש במסנני קרינה, הזדקנות הגוף ונוכחותו הנמוכה במזון - כל המרכיבים הגורמים למחסור בוויטמין D בגופנו

רובנו יודעים שוויטמין D נוצר בעורנו בעת החשיפה לשמש, ואולי זה הפרט שגורם לישראלים רבים להפגין חוסר אכפתיות כלפי רמת הוויטמין בגופם. לכאורה אפשר לחשוב שישראל התברכה בימי שמש לא מועטים במהלך השנה, וממילא כולנו נחשפים בכמות זו או אחרת לשמש. בפועל הנחה זו שגויה בעליל.

לפני שנתמקד בחוסר בוויטמין D בגופנו, כדאי להבין מדוע הוא חיוני כל כך. מחקרים הוכיחו שהוויטמין נוצר בעור האדם מכולסטרול, בהשפעת הקרניים האולטרה-סגוליות. אותן קרניים חודרות דרך השכבה העליונה של העור, וגורמות לתהליך פוטוכימי (כלומר, אור השמש יוצר שינוי כימי). שם נוצר הוויטמין, ומועבר דרך מחזור הדם לכבד ולאחר מכן לכליה. בכליה הוא הופך לחומר פעיל מבחינה ביולוגית, ומתחיל לבצע את ייעודו.

תפקידו של ויטמין D, בשלב פעילותו, הוא להשפיע על ספיגת הסידן והזרחן במעי ועל שקיעת המינרלים בעצם. בפועל זה אומר שהוויטמין חיוני להתפתחות עצם תקינה. כשאדם נוטל את הוויטמין במינון של 800 יחב"ל (יחידות בינלאומיות) ביממה, הוא מפחית בכ-30% את הסיכון להופעת שברים במחלת האוסטיאופורוזיס. הוויטמין חיוני במיוחד גם עבור קשישים, שכן הוא מפחית בכ-20% את הסיכון לנפילות.

את החוסר בוויטמין D אפשר לאבחן בבדיקת דם פשוטה. לא מעט אנשים סובלים ממחסור בוויטמין בתקופת החורף בלבד, אך אם אובחנה רמה נמוכה גם בקיץ – סביר להניח שישנו חוסר לאורך כל ימות השנה. חוסר חמור בוויטמין עלול לפגוע באיכות העצם, ולגרום לה להפוך לרכה ושבירה יותר (זאת משום שיש בה פחות מינרלים). נוסף על כך הוא יכול לגרום לכאבים באגן, בגב ובגפיים. באחרונה בוצעה בדיקה בקרב 2,000 פונים למרפאה למטבוליזם העצם והסידן במרכז הרפואי רמב"ם. על פי הממצאים, בקרב 30% מהם נתגלה חוסר בוויטמין D. בקרב 50% מהנשים שאושפזו בעקבות שבר בצוואר הירך נתגלה חוסר חמור בוויטמין.

ולשאלת השאלות: איך זה שבישראל החמה והשמשית יש מחסור לא קל בוויטמין? התשובה מתחלקת לשלוש סיבות עיקריות: ראשית כול, כמעט אין ויטמין D בכמות סבירה במזון היומיומי שלנו. (למעט חלב 1%, מוצרי חלב שונים ועוד). שנית, עם ההתבגרות פוחתת יכולת העור לייצר ויטמין D בכ-30%. שלישית, מסנני קרינה שונים עוצרים לחלוטין את ייצור הוויטמין בעור. רביעית, לא מעט אנשים עובדים במשרד או בבית מבוקר עד ערב, ולא נחשפים כמעט לשמש – דבר שבסופו של דבר מונע, בין השאר, את ייצור הוויטמין בגופם.

Photo by Irina Lordachescu, cc

בדידות חברתית, שינה מועטה, פסימיות ושמירת דברים בבטן – כל הדברים שלא עושים טוב למערכת החיסון שלכם. חלק ב'

איזה לחץ
אנשים החיים תחת סטרס מתמשך – בין שבעבודה, בחיים האישיים או ברמה הנפשית – משלמים על כך גם בבריאותם, כולל בחוסנה של מערכת החיסון. אם אדם חוֹוה מתח ולחץ במשך יום מסוים בעבודה, ניחא. אבל כאשר הלחץ הופך למשהו יומיומי, שלא לומר שגרתי, הדבר הופך למסוכן יחסית. כך יכולתה של מערכת החיסון עלולה להיפגע, וכמות התאים במערכת החיסון הולכת ויורדת. גם התאים שנשארים כבר לא מיטיבים לפעול כבעבר. טיפים ליציאה מהלחץ: פעילות גופנית, בילויים בטבע, שהייה עם אנשים אהובים שעושים לכם טוב, ואם אתם מהזן הרוחני יותר – נסו גם תרגילי נשימות, יוגה או מדיטציה.

להזיז את הגוף
בעידן המחשב והמשרדים הממוזגים, יותר ויותר אנשים לא עוסקים בפעילות גופנית בשום שלב ביום. הקשר בין חוסר פעילות גופנית לבין היחלשות משמעותית של מערכת החיסון כבר הוכח. לכן, גם אם אין לכם זמן, הביאו בחשבון שמדובר בבריאות שלכם. ועם כל הכבוד לחוסר הזמן, חצי שעה של הליכה קלה (שתעורר את תאי הדם הלבנים מתרדמתם) לא תהרוג אתכם. למעשה, אולי בדיוק להפך.

אנטי-אנטיביוטיקה
מובן שיש לקחת אנטיביוטיקה בהוראת רופא ובמצבים הכרחיים, אבל ישנם אנשים שממהרים לקחת אנטיביוטיקה כתגובה לכל סימן קטן מהגוף או אפילו כצעד מונע מחלות. למעשה, מדובר במאמץ מיותר לגמרי, שאף עלול לגרום לכם לחלות יותר פעמים ולהחליש את מערכת החיסון שלכם, מאחר ש"עזרתם" לגוף לפתח עמידות בפני הטיפול האנטיביוטי.

בדידות חברתית, שינה מועטה, פסימיות ושמירת דברים בבטן – כל הדברים שלא עושים טוב למערכת החיסון שלכם. חלק א'

להיות לבד
אולי תתפלאו, אבל החברה והסביבה משפיעה באופן ממשי על מערכת החיסון שלנו. על פי מחקרים שונים, ככל שאנשים מעורבים ביותר קשרים אנושיים עם הסביבה (מעניין אם זה כולל את פייסבוק...) – כך יורד הסיכוי שלהם לחלות במחלות שונות. לעומת זאת, אם אדם אינו נהנה מאינטרקציה חברתית, מוחו מוצף בכימיקלים המעוררים חרדות, העלולים בהמשך לקצר את תוחלת חייו לעומת אנשים בגיל דומה הנמצאים במעגלים חברתיים שונים.

לילה טוב
לא בכדי אנו מקדישים שליש מחיינו לשינה. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין שינה טובה לבין תפקוד תקין של מערכת החיסון. אדם שלא מקפיד על שינה מספקת (הן מבחינת איכות והן מבחינת הכמות) עלול לסבול בהמשך מתפקוד ירוד של מערכת החיסון וכן מירידה בייצור מספר הנוגדנים הלוחמים בגוף. אדם בוגר אמור לישון 7–8 שעות מדי לילה.

משקפיים ורודים
לאופטימיות ולפסימיות השפעה רבה על איכות החיים שלנו, ואפילו על כושר מערכת החיסון. למעשה, כשאנו נתונים ללחץ נפשי, הדבר מזיק לא רק במישור הנפש. תמיד מומלץ להתבונן על חצי הכוס המלאה, ולהשתמש בעיקר במשקפיים ורודים ולא שחורים.

להוציא את הכול
אל תשמרו דברים בבטן. הרגיזו אתכם בעבודה? אמרו זאת (כמובן בצורה מכובדת). בן או בת הזוג פגעו בכם? אל תטאטאו את התחושות מתחת לשטיח. עם זאת, חשוב גם שלא לפגוע, להשתמש בציניות או להעליב. במחקר שנערך לפני כמה שנים באוניברסיטת קליפורניה (UCLA), שבו השתתפו 41 זוגות בגילים שונים, התבקשו הנחקרים לדון בבעיות בזוגיות במשך רבע שעה. התגובות הפיזיולוגיות שלהם נמדדו במקביל, במטרה לבדוק אם יש לשיחות מסוג זה השלכות בריאותיות. התוצאה הצביעה על עליות בלחץ הדם, בקצב הלב ובתאים הקשורים למערכת החיסון – מהלכים דומים לתגובת הגוף בעקבות פעילות גופנית מתונה. עם זאת, זוגות שנקטו גישות ציניות ומעליבות נמצאו פחות נוגדנים במערכת החיסון, וכצפוי גם יותר הורמוני סטרס.

אמנם אומגה 3 נחשבת לתוסף תזונה מומלץ למבוגרים, אך מחקרים שונים מהשנים האחרונות מראים כי מומלץ גם לילדים לצרוך אותו. רצוי, כמובן, דרך המזון עצמו

בשנים האחרונות הלכה והתחדדה חשיבות צריכת אומגה 3, בין השאר לחיזוק המערכת החיסונית, אך יש לזכור שלא מדובר ברכיב החיוני למבוגרים בלבד, אלא גם, ואפילו במיוחד, לילדים. מחקרים עדכניים מעידים כי צריכת אומגה 3 בקרב ילדים מאיצה את ההתפתחות השכלית וההתנהגותית, ואף עשויה להקפיץ משמעותית את היכולות השכליות בקרב ילדים תוך שלושה חודשים בלבד.

כידוע, אומגה 3 היא חומצת שומן המהווה מרכיב חיוני ומרכזי ברקמת המוח. צריכה מספקת של אומגה 3 חשובה להתפתחותם של ילדים ונערים, עוד מהיותם עוברים ועד לשלב הבגרות. מחסור בה מוביל לבעיות בראייה ובהתפתחות השכלית, וכן לדיסלקציה והפרעות קשב וריכוז. חומצות השומן מסוג אומגה 3 נמצאות בעיקר בדגי מים עמוקים – סלמון, סרדינים, מקרל ועוד, והן חיוניות לתפקוד תקין של התאים בגופנו.

מסתבר כי כבר לפני הלידה יש לאומגה 3 השפעה חיובית על העובר, ובהמשך על בריאות התינוק, הילד והאדם. שני מחקרים שנערכו באוניברסיטת אוקספורט הראו כי ילדים שסבלו מתסמיני ADHD וקיבלו תוסף של חומצות השומן, הראו שיפור בהתנהגות וביכולות לימודיות. מובן שהעדיפות הראשונה היא לצרוך את האומגה 3 באמצעות המזון, כלומר הדגים השונים, אך אם הילדים לא אוהבים לאכול דגים – אפשר ליטול את האומגה בקפסולות.

Photo by Jonas N, cc