תרופות הן דבר נצרך לעתים, אבל התרופות מן הטבע עדיפות פי כמה. הן מועילות ולרוב גם טעימות. והפעם: כורכום, ג'ינג'ר וגרגר הנחלים. מה מהם מעכב את הזדקנות העור, ולמה יש טעם של צנון?

בסדרת כתבות אנו מפרטים על מעלותיהם של צמחים שונים, שנחשבים ל"תרופות מן הטבע". הם מסייעים במניעת מחלות, מחזקים את המערכת החיסונית, ומסייעים לשלל תהליכים שונים בגוף. שלוש השיטות העיקריות לשימוש בהן: חליטה – יציקת מים רותחים על העלים/הפרחים והשארתם במצב זה במשך עשר דקות; רתיחה – הליך המתאים יותר לחלקים הקשים של הצמח (לעתים השורש או הקליפה), באמצעות בישול על אש קטנה במשך כ-15 דקות; אינהלציה – שאיפת האדים העולים מסיר שבו הצמח "מתבשל".

גרגר נחלים
צמח עלי רב-שנתי, מתאים לשימוש בסלט וטעמו כצנון. מסייע לטיפול באבנים בכיס המרה, מונע דלקת בדרכי השתן וזאת משום שהוא מנקה את הגוף, מביא לירידה ברמות הטריגליצרידים בדם ומבהיר כתמי עור. שימוש בגרגר הנחלים אינו מומלץ לילדים או לסובלים מאולקוס ומדלקות בכליות.

כורכום
אולי תתפלאו, אבל אחד התבלינים הפופולריים ביותר הוא גם בעל תכונות רפואיות יעילות להפליא. הכורכום מועיל לדלקות כבד, כאבי מחזור, קנדידה ועוד. הוא מונע היווצרות גזים, מעורר הפרשת מיצי לבלב, וכך מקל בעיות עיכול וכאבי גרון. עוד מסייע הכורכום להורדת רמת הכולסטרול בדם, ואבקתו משמשת לטיפול בפצעים, בחתכים ובכוויות. שימו לב, השימוש בכורכום אינו מתאים בזמן הריון והנקה, וכן לסובלים מאבני מרה.

ג'ינג'ר / זנגוויל
השימוש בשורש הצמח מתבצע במזון או בתה (במצב צבירה מגורד). הוא יעיל לשפעת בשל היותו אנטיספטי ואנטי–ויראלי, הוא מחזק ומחטא את הקיבה, וכך מסייע לפתרון בעיות עיכול, הוא ממריץ ומגביר את ספיגת המזון בדם, וכולל לא מעט ויטמינים ומינרלים חשובים לגוף. הג'ינג'ר משפר את זרימת הגוף, מחזק את כלי הדם, ובשל כך גם משפר ריכוז וזיכרון. תרומה חשובה נוספת שלו היא לאנשים הסובלים מכאבי ראש, בחילות והקאות. לעיסת חתיכה משורש הג'ינג'ר תוכל להקל את הסימפטומים. מאפיין בולט נוסף של השורש הוא אנטי-אייג'ינג, והוא יעיל במניעת הזדקנות העור. שימו לב, נשים הרות יכולות לצרוך את הג'ינג'ר במינון נמוך בלבד. כמו כן, הוא אינו מתאים לסובלים מלחץ דם גבוה או מאבנים בכיס המרה. אין לצרוך אותו בכמויות גדולות, מאחר שהדבר עלול לגרות את מערכת העיכול.

לחלק הראשון

Photo by heymrleej, cc

הוא יעיל למקרים של אבנים בכליות, מסוגל למנוע סוגי סרטן שונים, ועדיף לאכול את הפרי המקורי מאשר לשתות את המיץ שלו. קבלו עובדות מעניינות על התפוז - הפרי הכי ישראלי, המשופע בוויטמין C

1. על פי ההשערות כיום, התפוז נולד בהודו ונקרא במקור נה ראנג´י. כך, בגלגולים שונים, הפך ל"אורנג´" באנגלית. מקור השם בעברית הוא למעשה ראשי תיבות לתפוח זהב – תפו"ז. השם הומצא גם בהשפעת הכתוב "תַּפּוּחֵי זָהָב, בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא).

2. התפוז הוא הפופולרי ביותר מבין פירות ההדר. השימוש בו לא מתרכז רק בפרי עצמו: מיץ התפוזים יעיל לטיפול באבנים בכליות, וקליפת הפרי מכילה ריכוז גבוה של נוגד החמצון לימונין, המסוגל להרוג תאי סרטן.

3. גם התפוז עצמו מסוגל להוריד היתכנות של סוגי סרטן שונים, במיוחד בלבלב ובקיבה. מחקרים שונים הראו שכיחות נמוכה יותר של סוגי הסרטן הללו בקרב אוכלוסייה שצרכה מיץ תפוזים באופן קבוע.

4. אם כבר שותים מיץ תפוזים (סחוט טרי כמובן, ולא המיצים הממותקים והמעובדים שנמכרים לרוב) יש לזכור שחשוב לשתות את המיץ סמוך ככל האפשר לסחיטה עצמה, מאחר שוויטמין C נהרס באור ובחום. מיץ שלא נשמר בקירור ובכלי אטום יאבד חלק מהוויטמין. ובכלל, אם ויטמין C חשוב לכם במיוחד, רצוי מאוד להעדיף את אכילת הפרי בשלמותו. יש בו הרבה יותר סיבים תזונתיים מאשר במיץ, בגלל הציפה הלבנה של הקליפה והפלחים.

5. נוסף על שלל מעלותיו, התפוז יכול לסייע בהורדת הכולסטרול. מחקרים שונים הוכיחו שקליפת התפוז מסוגלת להוריד ייצור אנדוגני (ייצור פנימי של הגוף) של כולסטרול, באמצעות הכבד. התהליך כולו מעלה את הכולסטרול הטוב, ומפחית את הכולסטרול הרע.

6. התפוז פופולרי בישראל בעיקר משום שגידולו מצריך אקלים חמים. קרה פתאומית עלולה להוביל לחיסול מטע תפוזים שלם. ההצלחה בגידול ובשיווק התפוזים באזורנו הולידה את המותג "תפוזי Jaffa" (על שם יפו), שנמכר כיום למשווקים בצפון אפריקה ובספרד.

7. ונסיים במספרים: בתוך 100 גר' תפוז יש 88 גר' מים, 52 קלוריות, 0.8 חלבון, 11.9 פחמימות, 0.1 שומן, ואפס כולסטרול. גם טעים וגם מזין. מצד אחר, לא מומלץ לאכול יותר מתפוז אחד מיום, מאחר שהוא חומצי.

Photo by Till Westermayer, cc

כולנו יודעים שהם חשובים, אבל מדי פעם כדאי לזכור ולהבין לעומק עד כמה. קבלו את מצעד המרכיבים התזונתיים שישמרו על גופכם בחורף

ימי הקיץ והחגים עברו, וכעת מתחיל המאבק בקילוגרמים שנוספו. רבים מעלים עוד במשקל בשל הימים המתקצרים ושעות השהייה הממושכות בבית, אך יש לזכור שדווקא הימים הקרירים מעולים לטיול זוגי או חברי בחוץ. שימרו על גופכם, חיזרו להתאמן דווקא כעת, וכמובן – הקפידו על התזונה ביתר שאת. לשם כך הבאנו טעימה מהוויטמינים שיעשו לגוף שלכם טוב בחורף הקרוב.

ויטמין A עוזר לשלמות הריריות ותאי הציפוי שמגנים על הגוף מפני חדירת וירוסים וחיידקים. מקורות מזון שעשירים בוויטמין A: כבד, שומן החלב, חלמון ביצים, פירות וירקות צהובים. חשוב שלא להפריז בצריכת ירקות כתומים וירוקים, כדי למנוע עודף של הוויטמין הנאגר בכבד.

ויטמין C תורם לשלמות הרקמות שמגנות מפני חדירת חיידקים וּוירוסים אל תוך התאים, תורם ליעילות בליעת הפולשים, לנטרול חומרי זיהום ולעמידות בלחצים בבריאות ובחולי. ויטמין C הוכח גם כבעל פעילות אנטי-ויראלית ואנטי-חיידקית. מקורות מזון שעשירים בוויטמין C: פלפל אדום וירוק, גויאבה, כרוב, כרובית, עגבניות, קיווי, פרי הדר ותפוחי אדמה לא קלופים. תוספת לימון טרי לשתייה ולתיבול סלטים תעשיר את התפריט בהרבה ויטמין C.

ויטמין E מעכב חמצון ונזקי חמצון ברקמת תאי הגוף. פגיעות אלה מחלישות את רקמת התא וגורמות להיחלשותו ולפגיעותו מידי וירוסים וחיידקים. ויטמין E מגביר את רמות הנוגדנים בדם. מקורות מזון שעשירים בוויטמין: שמנים של נבטי חיטה, כותנה, חריע, תירס, בוטנים וסויה.

סלניום מגביר את יצירת הגורם החיסוני גמא אינטרפרון, וגורם לעלייה במספר תאי הדם הלבנים, שמסייעים בתגובה החיסונית ואף בסילוק הווירוסים. השפעתו כמעכב חמצון וגורמי דלקת תורמת להגנה מפני הרס הרקמות. מקורות מזון שעשירים בסלניום: דגים, בשר, אגוזי ברזיל ולחם מחיטה מלאה.

ויטמין B6 תורם לכל פעילויות החיסון. מקורות מזון שעשירים בוויטמין 6B: דגנים וקטניות, פירות וירקות, בשר ודגים, חלב ומוצריו.

ברזל מחסור בברזל  עלול להשפיע משמעותית על המערכת החיסונית. מזון עשיר בברזל: בשרים, איברים פנימיים (כבד), ירקות ירוקים, קטניות ופירות מיובשים. עם זאת, כבד ואיברים פנימיים אינם מומלצים בשל ריכוז הכולסטרול הגבוה בהם וריכוז הפרשת התרופות בכבד.

אבץ גם האבץ, שפועל במשולב עם ויטמין A, הכרחי לפעילות בלוטות החיסון ותאי החיסון, ליצירת הנוגדנים ולשלמות הרקמות המגנות. מזונות שהם מקור לאבץ: קטניות יבשות, פיצוחים ואגוזים, דגנים ומוצריהם, בשר וביצים.

חומרי צבע צמחיים (פיטוכימיקלים) בעלי תרומה משמעותית בהגברת העמידות החיסונית. הם נמצאים בירקות ובפירות ובעשבי מרפא כמו תה ירוק, אכינצאה, אסטרגלוס, ג'ינסנג ועוד רבים אחרים. חשוב לאכול מגוון ירקות בצבעים שונים כדי לקבל את כל הטוב שבהם.

אגוזים אגוזים, בוטנים, שקדים וגרעינים נחשבים לעשירים בחלבונים ובמינרלים, וחלקם גם בחומצות שומן חיוניות (אגוזי מלך למשל עשירים באומגה 3), אך הם מכילים מעל 50% שומן. צריכת פיצוחים, גם שאינם קלויים, עשויה לתרום כמות קלוריות ושומן רבה לתפריט היומי (ממוצע של 600 קלוריות ל־100 גר' או כ-1/3 כוס של שמן). גם אותם מומלץ לשלב בתפריט – אך במידה, ורצוי במקום תיבול של שמן או רוטב על בסיס שמן. גם שמן זית אינו "תרופה". יש המקפידים לשתות כוסית על קיבה ריקה בבוקר. זה יכול להועיל לסובלים מעצירות, אך יש לזכור שזוהי כמות השומן המומלצת לשימוש יומי.

לחלק הראשון של שעון החורף התזונתי

טובה אברמוביץ היא יועצת תזונה ארצית בלאומית שירותי בריאות

שעון החורף נכנס לתוקף, מזג האוויר השתנה, ויותר אנשים נראים צועדים בשבילי ההליכה ובטיילות החוף שהוזנחו בגל החום המעיק שחווינו. יחד עם ההמלצה להקדים ולהתחסן מפני שפעת החורף, נסקור קצת את השפעות התזונה על הגוף בעונה זו

שעות אור ומצב הרוח שעות האור המועטות גורמות לירידה ברמות המלטונין בגוף. מלטונין הוא הורמון שמשפיע על המוליך העצבי סרוטונין, חומר הידוע כ"חומר השמחה". אכילה רבה יותר של פחמימות זמינות כמו שוקולד, מאפים ושאר מתוקים מהווה "פתרון" מהיר ולא יעיל לרגעי משבר מתמשכים של חורף. כדאי להימנע מהם מלכתחילה, ולמצוא להם חלופות מזינות ומועילות אחרות, כמו מרקי קטניות, אורז מלא עם עדשים, לחם שיפון ומעט חלבה, תפוח אפוי בממתיק וקינמון, בטטה וכו'.

יותר תה, פחות קפה משקאות חמים כמו תה ומרק נותנים, נוסף על תחושת החום המתפשטת בגוף לאחר שתייתם, גם תחושת רוגע. לכן כדאי לצרוך מדי יום כמה ספלים של תה צמחים, תה לימונית, לואיזה ועוד, ולתבלם במקל קינמון. חשוב להקפיד על שתיית התה ללא תוספת של עוגיות ועוגות כמובן. אם אתם כבר אוכלים עוגות, הקפידו על עוגות ללא בצק עלים ובצק פריך, המכילים שומן רב שאינו בריא.

יותר מרקים – יותר נוגדי חמצון מרקי ירקות, גם מירקות קפואים, עשירים בסיבים תזונתיים, בוויטמינים ובמינרלים. הוסיפו להם להסמכה שיבולת שועל או גריסים או קטניות והרי לכם מזון מרגיע, מחמם ודל בקלוריות. אפשר גם להכין מאפי ירקות עם גבינות מופחתות שומן ולנשנש בשעות הערב כשרוצים עוד משהו לפני השינה.

חיזוק המערכת החיסונית הקשר בין תזונה ואורח החיים למחלות שכיחות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן, ידוע כבר שנים רבות, ורוב הציבור מודע להשפעות השליליות של ההשמנה והעישון. לאחרונה יש יותר ויותר מחקרים מבוססי ראיות המראים כי יש לתזונה ולמצב הרוח שלנו השפעה גם על המערכת החיסונית. מצבי לחץ ועקה (סטרס) מחלישים את המערכת החיסונית, ונטיית האדם הלחוץ לחלות גבוהה יותר. גם תזונה שאינה מאוזנת, המאופיינת בחוסר של אבץ, סלניום, מינרלים וויטמינים נוספים, משפיעה על המערכת החיסונית לרעה. מי שאינו צורך בתזונתו מזון מגוון, כדאי שישקול נטילת ויטמינים ומינרלים בתקופת החורף.

טובה אברמוביץ היא יועצת תזונה ארצית בלאומית שירותי בריאות

מתוך אתר תפיסת עולם של לאומית

החיידקים הטובים שנמצאים במערכת העיכול מחזקים את מערכת החיסון שלנו. איך שומרים עליהם בפנים?
לכאורה צירוף המילים "חיידקים טובים" נשמע מופרך בעליל. כולנו גדלנו על הידיעה שחיידקים הם רעים ומזיקים. אם כך כיצד הם יכולים להיות טובים?
ובכן, מסתבר שהם לא רק טובים אלא אפילו חיוניים. החיידקים הטובים שנמצאים במערכת העיכול דואגים לתקינותה של מערכת החיסון, מהווים קו הגנה נגד חיידקים אחרים שמגיעים לגוף דרך מערכת העיכול, בעיה הנפוצה בעיקר בילדים קטנים, המכניסים לפה כמעט כל דבר. ילד קטן שבגופו כמות מספקת של חיידקים ידידותיים לא ייפגע מאותם חיידקים שליליים, מפני שמערכת החיסון שלו תשמיד אותם.
כמות החיידקים הטובים בגוף משתנה מאדם לאדם, ותלויה במרכיבים רבים: צורת הלידה (רגילה או ניתוח קיסרי), משך זמן ההנקה, הרכב התזונה ואף תדירות נטילת אנטיביוטיקה. באשר לסעיף האחרון, חשוב לדעת שעל מנת להגדיל את כמות ואיכות החיידקים הטובים בגוף, יש ליטול פרוביוטיקה בזמן טיפול באנטיביוטיקה, ובהמשך גם לשמר את המצב באמצעות צריכת יוגורט ביו לא ממותק.
חיידקי מערכת העיכול (הפלורה) נמצאים בגופנו באופן טבעי, אולם תמיד כדאי לצרוך עוד באמצעות מזון מועשר ותוספי תזונה שונים, וכן לשמור על כמה כללים. אספנו עבורכם טיפים אחדים בנושא.
ראשית כול, ככל שמזון תעשייתי משומר יותר, כך נמצאים בו פחות חיידקים ידידותיים; ככל שסביבת החיים והמגורים טבעית יותר, כפרית ולא עירונית, האדם סובל פחות ממחסור בחיידקים טובים, וחולה פחות במחלות אלרגיות וזיהומיות; מקורות החיידקים הפרוביוטיים הם בעיקר היוגורט – למעשה חלב שעבר תסיסה עם חיידקים פרוביוטיים. כתוצאה מהתרבות אותם חיידקים ופירוק הסוכרים בחלב, תהליך התסיסה גורם ליצירת מרקם היוגורט. עוד עשיר היוגורט בחלבון ובסידן זמינים. אבל אם מאכלי חלב לא אהובים עליכם במיוחד, בוודאי תשמחו לשמוע שמקורות נוספים לחיידקים פרוביוטיים הם כרוב כבוש וקפיר (משקה חלב חמוץ).

רוצים לקבל עוד טיפים לתזונה נכונה? היכנסו
לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

כיצד תגרמו לילדיכם לאכול בריא ולהיות חזקים? נסו לגמול אותם מהמתוק, הקפידו על מקורות השתייה שלהם, והעיקר: אל תחשבו שהארוחה הראשונה שלהם צריכה להיות בהפסקת עשר

כלל ראשון: לעולם אל תדלגו על ארוחת הבוקר
אנשים שמקפידים לאכול ארוחת בוקר נוטים לצרוך כמות קלוריות גבוהה יותר מאנשים שמוותרים עליה, אך הם צורכים גם כמות משמעותית יותר של סיבים, סידן ושאר רכיבים בעלי ערכים תזונתיים. הם גם נוטים לצרוך פחות משקאות קלים וצ'יפס ויותר פירות, ירקות וחלב.
נוסף על כך, לאנשים שאוכלים ארוחות בוקר סיכויים נמוכים בכ-30% לסבול מעודף משקל או מהשמנת יתר (חשבו על כך: ילדים שאוכלים ארוחת בוקר אוכלים יותר – ושוקלים פחות!).

כלל שני: שתו באופן מושכל
רבים מאתנו זוכרים להקפיד על תזונה נכונה, אך שוכחים לגמרי איום נוסף על בריאות ילדינו: אנחנו לא מקפידים על מה שהם שותים. מחקר אחד מצא שמשקאות ממותקים היוו 51% מכל המשקאות שצרכו ילדים בכיתה ד' עד ו'. התלמידים ששתו יותר משקאות ממותקים צרכו גם 330 קלוריות יותר מתלמידים ששתו כמויות קטנות יותר של משקאות אלה או לא שתו אותם כלל. לא זו בלבד, אלא שהם גם אכלו פחות מחצי מכמות הפירות שאכלו חבריהם. דרך אחת "לתקוף" את הנושא הזה היא לדאוג שתמיד יהיה במקרר קנקן של מים קרים ונקיים. אפשר אפילו לשמור במקרר כמה חתיכות לימון או תפוז בהישג יד כך שהילדים יוכלו להוסיף טעם למים. מחקר בריטי מראה שבכיתות שבהן הגישה למים מוגבלת רק 29% מהתלמידים מגיעים למכסת המים המומלצת ליום. גישה ישירה ופשוטה למים תוצאתה צריכת מים גבוהה יותר.

כלל 3: להיפטר מהסוכר
הסתכלו על המרכיבים שמצוינים על כיכר הלחם שלכם. עכשיו הסתכלו על המרכיבים של הקטשופ שלכם. עכשיו הסתכלו על המרכיבים של אחד החטיפים המתוקים שבביתכם. כמה שונים שהם נראים, רוב הסיכויים שהמאכלים שמנינו למעלה מכילים את אותו מרכיב: סירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS). סירופ זה נמצא ביותר מ-40% מתוספי הסוכר במשקאות ובמאכלים בארה"ב. עכשיו חשבו: ב-1970 נכח הסירופ בפחות מ-1% מכל תוספי הסוכר!
למה זה גרוע כל כך? זה לא מפני שסירופ התירס מסוכן יותר מסוכרוז; למעשה, מחקר עדכני העלה השערה כי הגוף מעבד את סירופ התירס HFCS באותה דרך שהוא מעבד סוכר רגיל. הבעיה המרכזית היא ש-HFCS – תוצר לוואי של תעשיית התירס שהפקתו זולה יותר מהפקת סוכר ושלו חיי מדף ארוכים יותר – מוסף למזונות שלא חלמתם מימיכם שזקוקים לסוכר. אבל מאחר שהאמריקאים הורגלו להעדיף מתוק החלו יצרנים להוסיף תחליפי סוכר זולים לכל דבר, מרוטב עגבניות ועד ללחם. ואלה מוסיפים קלוריות לכל דבר שאנחנו אוכלים. נכון להיום האמריקאי הממוצע צורך 132 קלוריות של HFCS בכל יום. כדי להימנע ממנו לחלוטין עליכם לוותר על אכילת מזונות ארוזים, צעד שהוא לא מעשי לרוב המשפחות. במקום זאת, פתחו מודעות לערכים התזונתיים של המזון שאתם קונים, קראו את טבלת רשימת המרכיבים על גבי כל מוצר שאתם קונים – והשאירו בחנות מוצרים המכילים לא רק את הממתיק HFCS אלא כל צורה אחרת של ממתיק וסוכר שאינם אמורים להיות בו.

מקור: !Yahoo

רוצים לקבל עוד טיפים לתזונה נכונה? היכנסו