ילדכם אהב את הכריך שהכנתם לו לבית הספר או לגן? מצוין, אך זכרו שלא רק הטעם קובע אלא גם, ובעיקר, השיקול התזונתי

רבים יודעים שהתזונה בגיל הילדות חשובה מאוד. בגיל זה נבנה הבסיס לגופו של הילד, ולכן חשוב להעניק לו כלים איכותיים ומזינים על מנת שאבני היסוד של גופו יהיו מורכבות מהרכיבים הבריאים ביותר – קבוצות מזון מגוונות, ויטמינים, מינרלים וכל מה שנחוץ לגופם על מנת לגדול ולהתחזק באופן האופטימלי, שלא לדבר על הקניית הרגלי האכילה הבריאים.

התעוררו זה שנים ידועה חשיבותה של ארוחת הבוקר. היא משפרת את הריכוז, מייצבת בעיות התנהגות ואף מיוחסת באופן חלקי להצלחה בלימודים. עם זאת, יש לאכול את ארוחת הבוקר ברוגע ובנועם, ולא מתוך חיפזון להגיע במהירות לבית הספר או לגן, למרות הקושי שבדבר.

תכננו על מנת לגוון את ארוחת העשר, ומתוך בחירה חווייתית, תכננו יחד עם ילדכם את התפריט הקבוע לכל אחד מימי השבוע. לדוגמה, ביום ראשון הכינו לו כריך עם גבינה לבנה, ביום שני – לחמנייה עם אבוקדו, ביום שלישי – פיתה עם סלט וביצה קשה, וכן הלאה. נוסף על כך, שלחו אותם לבית הספר עם בקבוק מים קטן, כך שיוכלו לשתות בכל עת, ללא תלות בברזייה.

גוונו חשוב לא "להיתקע" על אוכל מסוים, אלא לגוון כל הזמן – גם במנה העיקרית וגם במנת הפרי או הירק. נסו לגוון באבות המזון (חלבונים, שומנים ופחמימות), ומובן שגם בקבוצות המזון: דגנים (פסטה, אורז, בטטה), ירקות ופירות (כל הסוגים והמינים מומלצים), מזונות עשירים בחלבונים (בשר, עוף, דגים וביצים), מוצרי חלב (כוס חלב, גביע יוגורט), שומנים (שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים ושקדים) וקטניות (שעועית, גרגירי חומוס, עדשים).

הוסיפו ברזל, אבץ, ויטמין A וסידן חיוניים מאוד לגדילה, לכן השתדלו לכלול בתפריט של הילדים מאכלים שכוללים מרכיבים אלה.

הגבילו לא תמיד הילדים יודעים להגביל את עצמם, הן בכמות האוכל והן בכמות החטיפים והממתקים שהם צורכים, וכאן הסמכות ההורית שלכם נכנסת לתמונה. מובן שאין לתת לילדים לבחור בין ממתק לבין אוכל מזין. עוד חשוב שלא להציע לילדים אוכל לא בריא לפני ארוחה, שמא ימלאו את כרסם, ואז לא יישאר להם חשק לאוכל עצמו.

מצד אחר, אל תכריחו את הילדים לאכול אם הם מתעקשים שהם לא רעבים, ואל תגבילו אותם כשהם מבקשים תוספת בריאה לארוחה. מנגנון השובע והרעב שלהם מפותח בהחלט, ויש להקשיב להם באשר לתחושות הרעב או השובע שלהם.

התכנסו אל תרגילו את הילדים לכך שכל אחד אוכל לבדו מול הטלוויזיה או המחשב. הקפידו על ארוחה משפחתית פעם ביום לפחות. הדבר מסייע בפיתוח הרגלי אכילה חיוביים, תורם לצריכת המזון הבריא יותר, וכמובן - גם מפתח את הקשר המשפחתי. מעבר לכך, ילדים אמורים לאכול כ-4–6 ארוחות מזינות ביום.

ספטמבר היא שעתם הרעה של התקפי האסתמה בקרב הילדים, גם בשל החזרה לבתי הספר. מקבץ טיפים להתמודדות, למניעה ולתחושת הלחץ הכללית

רבים מילדינו חיכו לסיום החופש הגדול ולחזרה לשגרה וללימודים, אך לילדים הסובלים מאסתמה, תחילת הלימודים לא תמיד נתפסת באופן חיובי. למעשה, מדי שנה נרשמת עלייה בהתקפי אסתמה בתקופת ספטמבר. ההתקפים כוללים קושי בנשימה, שיעול לילי, רגישות יתר של דרכי האוויר ושאר תופעות הקשורות למחלה.

מחקר שבוצע בבית החולים שניידר אישש את החשדות שלפיהם קיימת בישראל עלייה באשפוזים עקב אסתמה דווקא בחודש ספטמבר ופחות בחודשים אחרים בשנה. מדובר בעלייה של לא פחות מ-44% באשפוזים, לעומת הממוצע בשאר חודשי השנה. הסובלים ביותר הם ילדי הגנים (גילאי 3–5) וילדי בתי הספר היסודיים (6–14). תינוקות, מתבגרים ומבוגרים סובלים פחות מ"תסמונת ספטמבר". גם במדינות אחרות בעולם אובחן הקשר שבין תחילת הלימודים לבין התפרצויות האסתמה. החודש עצמו לא נחשב כמשפיע, מאחר שבשאר המדינות שאובחנה בהן התסמונת, הלימודים מתחילים במועדים אחרים בשנה (אמצע אוגוסט בשוודיה ובסקוטלנד, ואמצע ינואר באוסטרליה וניו זילנד). מכאן עלתה האפשרות לקשר בין העלייה החדה באחוזי התקפי האסתמה לבין החזרה ללימודים.

מחקרים שבדקו את הקשר בין בתי הספר לבין התקפי האסתמה, מצאו ריכוז גבוה של אלרגנים במבני בתי הספר עצמם, וכידוע, אותם אלרגנים עלולים לעמוד מאחורי התקפי אסתמה. נראה שלהיבט נוסף של בתי הספר קשר להתפרצויות האסתמה: ילדים רבים חווים לחץ נפשי בחזרה לבית הספר ובהתמודדות עם החברה, וייתכן מאוד שיש קשר בין הלחץ לבין ההתקפים.

שתי גישות עיקריות מסייעות בהתמודדות עם החמרת התקפי האסתמה בחודש ספטמבר ובכלל: טיפול רק בזמן התלקחות (באמצעות סטרואידים במתן פומי או במשאפי סטרואידים) או חידוש הטיפול המונע לקראת החזרה ללימודים (באמצעות טיפול אנטי-דלקתי במשאפים או בנוגדי-לויקטוריאנים – מתווכים כימיים בעלי תפקיד מרכזי בתהליך האסתמטי). נראה שהאופציה המונעת היא העדיפה. כיום יש מגוון טיפולים מונעים, ובאמצעותם אפשר להיטיב לשלוט באסתמה, ולהפחית באופן משמעותי את הסבל הנגרם לילדינו כתוצאה מהמחלה.

הכינה נחמה נחמדה מאוד כגיבורת ספר ילדים, אבל בחיים האמיתיים לא כדאי להכניס אותה הביתה. אז איך תמנעו מהילדים להידבק בכינים?

מתישהו גם לכם זה יקרה: ילדיכם יחזרו מהגן או מבית הספר כשראשם נגוע בכינים. לא נעים, אבל גם לא נורא, אפשר להתמודד עם הבעיה במהירות וביעילות.

ראשית כדאי לדעת: הכינה, טפיל באורך כ-2 מ"מ, חיה בשערות וניזונה מהדם שהיא מוצצת מהקרקפת. בשלב הראשון היא מטילה כעשר ביצים ביום, והגירוד מתחיל רק כחודשיים לאחר מכן. בכל אותו הזמן הכינים מסוגלות לעבור מראש לראש בעת מגע, כשהילדים משחקים יחד, מתחבקים או מקיימים מגע פיזי אחר. לרוב ההדבקה נעשית מראש לראש, שכן מחוץ לגוף האדם הכינים לא מצליחות לשרוד מעבר ליום-יומיים. לכן, הסיכוי להידבק באמצעות מגבות, בגדים, מצעים, כלי אמבטיה וחפצים אחרים נמוך משמעותית, אך קיים.

הגירוד האופייני המתלווה לנוכחות הכינים לא נובע מתגובה למציצת הדם מצד הכינה, כי אם להפרשות שהכינה מותירה על הקרקפת. אפשר להפחית משמעותית את סיכויי ההידבקות בכינים בכמה אמצעים: הקפדה על שיער אסוף (במקרה שהשיער ארוך), סירוק במסרק צפוף במשך חמש דקות ביום ושימוש בתכשירים המכילים שמנים טבעיים דוחי כינים (דוגמת שמש רוזמרין).

השמדת הכינים מתבצעת בכמה שלבים: ראשית יש להשמיד את הכינים בחומר קוטל כינים (המגיע כשמפו, ספריי או תמיסה). כעבור עשרה ימים יש לטפל בכינים שבוקעות מהביצים, ובסופו של דבר יש לנקוט אמצעי מניעה. אם יישארו על ראש ילדיכם ביצים, הן עתידות להפוך לכינים במוקדם או במאוחר, לכן חשוב להשמיד אותן בזמן. שימו לב שהכינים מפתחות עמידות עם הזמן, לכן מומלץ להחליף את התכשיר שהשתמשתם בו להרחקתן.

במקביל לטיפול בכינים יש לדאוג לסביבה סטרילית ולהחליף מגבות, מצעים וכו'. יש לכבס אותם ב-60 מעלות כדי לחטא אותם, או להשאיר אותם ללא שימוש במשך שלושה ימים עד שהכינים ימותו.

בכל מקרה, זכרו: כינים הן לא סוף העולם. אין צורך להיכנס להיסטריה, ובוודאי שלא לחפוף את ראש הילד בנפט, כפי שהיה נהוג בעבר. יש להתמודד עם הכינים בעקביות ובנחישות, עד להיעלמותן המלאה.

הילדים חוזרים הביתה בעיניים אדומות ומפרישות? ככל הנראה, מדובר בדלקת עיניים. קראו כאן כיצד להתמודד עם הדלקת

עיניים אדומות ומפרישות מעידות על מצב לא נעים כלל של דלקת עיניים, הנובעת מגירוי או זיהום של הלחמית. הלחמית היא קרום שקוף המכסה את העין. הקרום עלול לסבול מגירוי, שמתבטא בדלקת ובאודם, ונובע מאלרגיה, גירוי או זיהום.

דלקת מאופיינת בכמה סממנים עיקריים: אודם, הפרשה מהעין וגרד. בדרך כלל הדלקת הזיהומית נוצרת בעקבות הדבקה ויראלית או חיידקית – כלומר מדובר במחלה מידבקת מאוד, אך לעתים מדובר בתגובה אלרגית או זיהומית, כתוצאה מרוח, אבק, עשן, חומרים כימיים נדיפים או גופים זרים למיניהם. תהליך זיהומי מתבטא בעיקר בתחושה של גוף זר בעין, הפרשה מוגלתית וקושי להתבונן במקור אור חזק. לעומת זאת, אלרגיה מתבטאת בבצקת של העפעף, גרד והפרשה מימית.

מרבית הדלקות מידבקות מאוד, ולכן מומלץ לא לשלוח את הילד לגן. בבית יש לשמור על היגיינה טובה, לשטוף ידיים בסבון לעתים תכופות, להימנע ממגע הידיים בעיניים, לא לשחות בבריכה ובים, ולהימנע משימוש בכריות משותפות. יש לנקות את ההפרשה מהעין.

להלן קצת סדר בסוגי הדלקות:

דלקת חיידקית
סימפטומים: עין אדומה ובצקתית, דמעות, הפרשה וגירוי כללי. לעתים מלווה בטשטוש בראייה. טיפול: טיפות אנטיביוטיות. במקרים קשים – טיפול אנטיביוטי דרך הפה. זהירות: בדרך כלל הדלקת מופיעה בעין אחת, אך עלולה להתפשט גם לשכנתה.

דלקת אלרגית
סימפטומים: דמעת, גרד, נזלת אלרגית, אודם והפרשה. טיפול: האבחנה קלינית בדרך כלל, והטיפול ניתן בטיפות נוגדות אלרגיה בשילוב טיפות דרך הפה. זהירות: הדלקת יכולה להיות חריפה או כרונית. לפעמים היא תגובה אלרגית לחומרים באוויר, כמו למשל אבקני פריחה באביב ובסתיו, בעלי חיים וכו'.

דלקת לחמית ויראלית
סימפטומים: דמעת, גירוי, הפרשה נוזלית או מוגלתית, כאב בהתבוננות באור. טיפול: האבחנה קלינית בדרך כלל, והזיהום חולף מאליו ללא טיפול. הדלקת נגרמת על ידי וירוס. זהירות: בדרך כלל הדלקת עוברת במהירות גם לעין השנייה. עוד כדאי לדעת שהמחלה מידבקת מאוד, ולכן על הילד החולה להישאר בביתו ולא לבוא במגע עם ילדים אחרים.

אז היחשף אליה בתבונה. נזקי החשיפה לשמש יכולים להיות לא רצויים אף יותר כשמדובר בתינוקות ובילדים. להלן כללי מפתח שיעזרו לכם ולילדיכם לעבור את הקיץ בשלום

בדיוק כמו נזקי הסיגריות, כך גם נזקי השמש לא היו ידועים בעבר עד סופם. כך נולדו מושגים כמו "אמבטיות שמש" – חשיפת תינוקות לשמש למשך פרקי זמן ארוכים על מנת לייצר בגופם ויטמין D. אך היום כבר ידוע שחשיפה לשמש ללא אמצעי הגנה, ולו לזמן קצר יחסית, עלולה לגרום לנזקים חמורים, במיוחד לבעלי עור בהיר. כיום כבר ידוע שקרני השמש כוללות קרניים אולטרה-סגוליות העלולות לפגוע במטען הגנטי שבעורנו, וכך לגרום להתפתחות גידולים סרטניים בעור. כמו כן, הקרינה מאיצה את הזדקנות העור. ילדים בעלי שומות (מולדות או נרכשות) חייבים לנקוט זהירות-יתר.

אם קרינת השמש מזיקה לכלל בני האדם, קל וחומר לילדים. על פי מחקרים שונים, ילדים מתחת לגיל 10 רגישים במיוחד לנזקי הקרינה. גופם אינו מסוגל לתקן בצורה מיטבית את הפגיעה במטען הגנטי של תאי העור, מה גם שעורם הדק יחסית מאפשר לקרינה לחדור ביתר קלות. גם אם הנזק אינו ניכר באותה עת, הגוף לא שוכח דבר. חשיפה מתמשכת לשמש בגיל הילדות עלולה להתבטא גם בגיל מאוחר יותר, בהתפתחות גידולים ממאירים ובהזדקנות העור בשלבים מוקדמים יחסית בחיים (תהליכים הכוללים קמטים, יובש ועוד).

בימים חמים אלה יש לנקוט כמה כללי זהירות: ראשית, במיוחד בחודשים יולי-אוגוסט, יש להגביל את החשיפה לשמש בשעות 10 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים. ההגבלה תלויה בסוג העור (בהיר או שחום יותר) וכמובן בגיל. תינוקות בני פחות מחצי שנה רצוי שלא לחשוף לשמש כלל.

אם בכל זאת חייבים לצאת החוצה עם הילדים, יש לדאוג להלביש אותם בבגדים שיגנו על עורם, כולל כובע. גם במהלך השהות נסו להקפיד לשהות באזורים מוצלים. נוסף על כך, רצוי מאוד להקפיד על חשיפה מדורגת לשמש, כלומר לא להיחשף באופן פתאומי כשהעור אינו "רגיל" לכך, אלא גם כשיוצאים לחופשה משפחתית לדוגמה, להעלות את זמן החשיפה לשמש בהדרגה במהלך הימים הראשונים של החופשה.

הקפידו למרוח קרם הגנה המגן מכל סוגי הקרינה בדרגה מעל SPF 15. מדי שעתיים יש לחזור ולמרוח את הקרם, בעיקר אם הזעתם או התרחצתם. שימו לב שלתכשירי הגנה יש תוקף מוגבל, ולכן לא מומלץ להשתמש בקרמים משנה שעברה.

Photo by Hamed Saber, cc

אמנם אומגה 3 נחשבת לתוסף תזונה מומלץ למבוגרים, אך מחקרים שונים מהשנים האחרונות מראים כי מומלץ גם לילדים לצרוך אותו. רצוי, כמובן, דרך המזון עצמו

בשנים האחרונות הלכה והתחדדה חשיבות צריכת אומגה 3, בין השאר לחיזוק המערכת החיסונית, אך יש לזכור שלא מדובר ברכיב החיוני למבוגרים בלבד, אלא גם, ואפילו במיוחד, לילדים. מחקרים עדכניים מעידים כי צריכת אומגה 3 בקרב ילדים מאיצה את ההתפתחות השכלית וההתנהגותית, ואף עשויה להקפיץ משמעותית את היכולות השכליות בקרב ילדים תוך שלושה חודשים בלבד.

כידוע, אומגה 3 היא חומצת שומן המהווה מרכיב חיוני ומרכזי ברקמת המוח. צריכה מספקת של אומגה 3 חשובה להתפתחותם של ילדים ונערים, עוד מהיותם עוברים ועד לשלב הבגרות. מחסור בה מוביל לבעיות בראייה ובהתפתחות השכלית, וכן לדיסלקציה והפרעות קשב וריכוז. חומצות השומן מסוג אומגה 3 נמצאות בעיקר בדגי מים עמוקים – סלמון, סרדינים, מקרל ועוד, והן חיוניות לתפקוד תקין של התאים בגופנו.

מסתבר כי כבר לפני הלידה יש לאומגה 3 השפעה חיובית על העובר, ובהמשך על בריאות התינוק, הילד והאדם. שני מחקרים שנערכו באוניברסיטת אוקספורט הראו כי ילדים שסבלו מתסמיני ADHD וקיבלו תוסף של חומצות השומן, הראו שיפור בהתנהגות וביכולות לימודיות. מובן שהעדיפות הראשונה היא לצרוך את האומגה 3 באמצעות המזון, כלומר הדגים השונים, אך אם הילדים לא אוהבים לאכול דגים – אפשר ליטול את האומגה בקפסולות.

Photo by Jonas N, cc