החורף הגיע, ואנו מצפים לגשמים בכיליון עיניים. אבל מעבר להנאות שהוא צופן בחובו, החורף מביא עמו גם אורחת בלתי קרואה. השחקנית הראשית השנה היא שפעת מסוג H1N1, שפעת החזירים. מדברים עליה בכל פינה, היא לא יורדת לרגע מהכותרות. אז מה עושים כדי להתמודד עמה?
להמשך קריאה...

מרק העוף מוזכר בהקשר בריאותי כבר במאה ה-12. הרמב"ם המליץ על מרק עוף במקרי התקררות, שיעול, צרעת, מיגרנה, עצירות ומרה שחורה. הרמב"ם ייחס תכונות נוספות למרק העוף בטיפול בחולשה, בשיתוק פלג גוף, בכאב מבצקות, בהפרעות בתפקוד המיני ואף באסתמה. גם בתלמוד הבבלי מסופר על מרק העוף של רבי אבא, אשר סגולות רבות לו. אותו רבי אבא נהג לשתות מרק זה מדי יום כתרופה. גם אבן סינא, רופא פרסי הידוע בספרו "הקנון של הרפואה" (בערבית في الطب), המליץ על טיפול בחולאים שונים באמצעות מרק עוף. בתרבות המערבית-מודרנית זכה מרק העוף לכינויים רבים המעידים על התכונות המיוחסות לו: "הפניצילין היהודי", "בובעמיצין" ו-"בובימיציטין". אבל יש גם בסיס עובדתי לפעילות מרק העוף, שמגיע ממספר רב של מחקרים רפואיים.
להמשך קריאה...

הטיפול התרופתי הוא מתן תרופה אנטי-ויראלית המקצרת את משך השפעת ומפחיתה את סימניה. התרופה יעילה יותר כשהיא ניתנת תוך יומיים מהופעת סימני המחלה. התרופה פוגעת במנגנון הריבוי של הווירוס, ומפחיתה את מידת האלימות שלו. הטיפול מיועד אך ורק לחולים העונים על אחד מן התנאים הבאים או על שניהם: חולי שפעת המשתייכים לאחת מקבוצות הסיכון וחולי שפעת המגלים סימנים קליניים קשים, כמו חום מעל 38 מעלות, נזלת, שיעול, כאבי גרון, צמרמורת והרגשה כללית רעה.
להמשך קריאה...