חוקרים ב-MIT פיתחו באחרונה תרופה מיוחדת לריפוי מחלות ויראליות מ-15 סוגים, לרבות שפעת ופוליו, המסוגלת לחסל תאים נגועים מבלי לפגוע בתאים בריאים

וירוסים הם בעיה בריאותית לא פשוטה. צהבת, שפעת העופות או החזירים, שפעת, פוליו ועוד – מדובר במחלות נפוצות מאוד, שבמקרים רבים אין להן אמצעי ריפוי יעילים. בדרך כלל אפשר רק להתחסן מפניהן, אך יעילות החיסונים אינה מוחלטת, יש להם לא מעט תופעות לוואי, ומובן שתמיד יש זנים שמפתחים עמידות משנה לשנה.

חוקרים ממעבדת לינקולן ב-MIT, השותפים בפרויקט Panacea, פיתחו טכניקה חדשה המכונה Draco, המעודדת "התאבדות" של תאים חולים בתא, ללא פגיעה בתאים הבריאים. לכן, התרופה המבוססת על הטכניקה מסוגלת להתגבר על וירוסים רבים, ללא תופעות לוואי כלשהן.

באחרונה הוצגה טכניקת Draco במאמר מיוחד שפורסם בכתב העת Plos One. במאמר נטען כי הטכניקה יעילה נגד 15 וירוסים שנבדקו, כולל זנים של וירוס השפעת, שפעת החזירים, פוליו, וירוס ההצטננות, כמה וירוסים ממשפחת וירוסי החום ועוד. הניסויים בוצעו על בני אדם, עכברים וקופים, ובאיברים שונים – לב, ריאה, כבד וכליות. לדברי החוקרים, יש צורך בבדיקות ובניסויים מקיפים נוספים, אבל כבר עתה אפשר לומר של-Draco יש פוטנציאל לחולל מהפכה בטיפול, ולא פחות חשוב, במניעה של כמעט כל המחלות הוויראליות. נוסף על כך, הטכניקה תעניק מענה חשוב במקרים של התפרצויות וירוסים חדשים או מוטציות של וירוסים קיימים.

Photo by Col Ford and Natasha de Vere, cc, via flickr

את האלרגיה אפשר לאבחן באופן פשוט למדי, כשבהמשך מתחלק הטיפול לשלושה מסלולים עיקריים: תרופתי, חיסוני או הימנעות מהגורם האלרגני

לכתבה הקודמת בנושא – (לא) נעים להכיר: רַגֶּשֶׁת

אבחון בעיית אלרגיה מורכב משני הליכים: בדיקות דם ובדיקות עוריות. התוצאות של שתיהן מסתכמות לתשובה הסופית.

הבדיקה העורית מתבצעת כך: הרופא מטפטף על זרוע המטופל טיפות של תמציות אלרגנים מוכרים. בהמשך הוא שורט קלות את האזור שעליו טופטף הנוזל, במטרה שהאלרגן יחדור אל מחזור הדם. לאחר 15 דקות אפשר לראות את התגובה. אם ישנה נפיחות בעור שמתחת או מסביב לטיפות האלרגן, מדובר ככל הנראה באלרגיה לאותו אלרגן.

בדיקות הדם, לעומת זאת, פשוטות יותר. בבדיקה נבדקת הימצאותם של נוגדנים מסוג lgE. אם נמצא נוגדן, בודקים לאיזה חומר הוא נקשר. אם הוא נקשר לחומר אלרגני, מדובר בהוכחה לאלרגיה כלפי אותו חומר.

נמצא שיש לי אלרגיה. איך מתקדמים מכאן? ישנן שלוש דרכים עיקריות לטיפול באלרגיה: תרופות נגד אלרגיה, חיסון נגד אלרגיה או פשוט הימנעות מהאלרגן. להלן נפרט לגבי כל אחת מהדרכים.

טיפול תרופתי – ניתן בעיקר כאשר אי אפשר להימנע מהאלרגן, למשל כשמדובר באבקת פרח הסמוך לבית המטופל או לקרדית האבק. הטיפול התרופתי מותאם לסוג הספציפי של האלרגיה, ומובן שגם לחומרתה. הוא יכול להיות מורכב מחומרים נוגדי גודש, מסטרואידים ומתרופות אנטיהיסטמיניות שמנטרלות את פעילות החומר היסטמין.

טיפול חיסוני – החיסון מטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. החיסון כולל חומר מזערי של החומר המעורר את התגובה האלרגית. הרופא מעלה בהדרגה, בטיפולים עוקבים, את מינון החומר, עד שגופו של המטופל מפתח עמידות לאותו חומר. לאחר שלב זה, הוא יוכל להיחשף אל החומר מבלי שגופו יפתח תגובה אלרגית.

הימנעות מהאלרגן – האופציה הפשוטה והעדיפה ביותר, אם היא אפשרית. אחרי זיהוי גורם האלרגיה, האדם נמנע ממנו ככל יכולתו. עם זאת, עדיין קיים חשש שהאדם ייחשף אליו ללא כוונה במהלך חייו, ואז התסמינים יופיעו במלואם.

באחרונה פורסם כי משרד הבריאות שוקל לחייב צוותים רפואיים להתחסן נגד שפעת. גם תוכנית לצמצום זיהומים נמצאת על הפרק

אמנם מרבית האוכלוסייה – כ-70% – מתחסנת בחיסונים המומלצים לה, אך לבכירים במשרד הבריאות לא די בכך, והמגמה היא להרחיב את המעגלים ככל האפשר. באחרונה פורסם כי ד"ר מיטשל שוואבר, מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות, הודיע כי מבחינתו יש להפוך את חיסוני השפעת לחיסוני חובה עבור צוותים רפואיים, מאחר שאינם מגיעים לרמת היענות סבירה לחיסוני השפעת. "הגיע הזמן לשלב את החיסונים כחיסוני חובה, כמו בעולם הנאור, כדי למנוע התפרצויות נקודתיות", אמר.

כפי שפורסם, משרד הבריאות שואף להפחית את מספר ההידבקויות בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים, ולהתמקד בהפחתת זיהומים הנובעים מהחדרת קטטרים. הדבר יחייב מעקב מוסדר בבתי חולים אחר מאושפזים הנמצאים בקבוצת הסיכונים להידבקות בזיהומים – מנותחים, חולים מונשמים ומאושפזים שהסתייעו בקטטר. פרופ' יהודה כרמלי מבית החולים איכילוב, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, צוטט לאחרונה כאומר כי "יש צורך בשיפור הניקיון הסביבתי בטיפול נמרץ, הלוקה בחסר בחלק מבתי החולים, ובהסרת זיהומים מאביזרים רפואיים".

כמו כן נודע כי משרד הבריאות בוחן תוכנית לוויסות השימוש באנטיביוטיקה, לרבות אמצעים לצמצום השימוש בה.

נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים כי מדי שנה מתים כ-25,000 אנשים שנדבקו בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה במתקנים רפואיים באירופה, כולל בישראל. היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות פרסמה דו"ח שקבע כי ב-2010 אובחנו 3,700 מאושפזים בארץ שפיתחו זיהומים בדם, עקב הידבקות בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. 1,500 מהם נפטרו.

עוד יצוין כי בשנת 2009 נרשמת עלייה מתונה של 7% במספר המאושפזים שנדבקו בזיהומים עמידים.

נגיף ה-CMV, המהווה סיכון משמעותי לנשים בהריון ולאוכלוסיות נוספות בעלות מערכת חיסון חלשה, ייאלץ להתמודד בקרוב עם חיסון חדש ומבטיח

בימים אלה מפתחת חברת VacciGuard חיסון חדש נגד נגיף ה-CMV, המסכן בעיקר אוכלוסיות בעלות מערכת חיסונית חלשה, בכללם נשים בהריון, קשישים וחולים לאחר טיפולי השתלות. עד היום טרם נמצא חיסון יעיל נגד הנגיף, ולכן החשיבות בפיתוח המענה החדש.

הטכנולוגיה של החברה המפתחת את החיסון החדש מבוססת על הרכב ייחודי של פפטידים הנגזרים מחלבון ה-HSP60. חיבור פפטידים אלו לאנטיגן חלש שאינו אימונוגני, ממקור חיידקי או נגיפי, יוצר אימונוגן חזק שלאחר שהוא מוזרק לגוף – ההליך מעודד תגובה חיסונית חיובית והתפתחות נוגדנים לזמן ארוך. הטכנולוגיה פותחה במעבדתו של פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן למדע, בשיתוף פרופ' אנג'ל פרוגדור ופרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון.

כידוע, נגיף ה-CMV הוא גורם שכיח לזיהום תוך-רחמי של העובר. זיהום העובר במהלך ההריון עלול לגרום לסיבוכים נוירולוגיים קשים. במקרים של אנשים בוגרים העברת הנגיף נעשית בדרך כלל על ידי מגע הדוק וקרוב עם חולה או אדם המפריש אותו באמצעות נוזלי הגוף (רוק, חלב אם, דם, דמעות וכן הלאה). בדרך כלל הקפדה על רחיצת ידיים, גם כאשר מדובר במגע קרוב עם אדם חולה, מונעת את ההדבקה.

Photo by Hey Paul, cc

חוקרים מלונדון בודקים בימים אלה דגימות DNA של מאות חולים בשפעת החזירים על מנת לבדוק אם הווירוס עובר שינוי גנטי קל, ואם הדבר יפגע ביעילות החיסון הקיים

צוות חוקרים מומחים, הפועל באימפריאל קולג', לונדון, עורכים בימים אלה מחקר שמטרתו לגלות אם וירוס שפעת החזירים החל להשתנות כך שבהמשך יהפוך את החיסון הקיים ללא אפקטיווי. המחקר החל בעקבות דיווח של מדענים ממדינות שונות שהעידו על שינוי גנטי קל שחל בווירוס בתקופה האחרונה.

צוות החוקרים, שבמסגרת עבודתו בודק דגימות DNA של מאות חולים שנדבקו בשפעת החזירים, בודק אם אותו שינוי גנטי קל גורם לאנשים מסוימים להיות רגישים לווירוס באופן חריג וחמור. עם זאת, למרות החשד לשינוי גנטי, אין ראיות המעידות על כך שאותם שינויים יפריעו לאפקט החיסון, או שמא יפגעו ביעילות התרופה האנטי-ויראלית טמיפלו.

כרגע רוב תשומת הלב של החוקרים מופנית לשאלה החשובה ביותר בהקשר זה: האם המוטציות ישפיעו בפועל על יעילות החיסון? ואם כן – האם ועד כמה הן עלולות להחריף את המחלה בקרב החולים? המחקר, ששמו Mosaic, החל כבר ב-2009, מתוך כוונה לעקוב אחרי הווירוס במהלך תקופת המגפה, בעיקר בחורף, ולאחר הפסקה מסוימת הוא חודש שוב באחרונה, לאחר ההתפרצות האחרונה של שפעת החזירים.

Photo by afroboof, cc

בן 35, ללא מחלות רקע, נפטר בשבוע שעבר מהמחלה. בבתי החולים בישראל אושפזו עד כה כ-50 חולי שפעת מסוגים שונים במצב קשה. עם זאת, משרד הבריאות פרסם כי חלה ירידה בשיעור החולים

ביום שלישי שעבר נפטר גבר בן 35 משפעת החזירים בבית החולים בילינסון שבפתח תקוה. הגבר התאשפז תחילה בבית החולים הדסה שבירושלים, אולם לפני כשבועיים הועבר לבילינסון לאחר שמצבו הפך להיות קשה. הוא עבר טיפול ייחודי, אך הטיפול לא הצליח את חייו.

מניין הנפטרים משפעת החזירים בחורף הנוכחי עלה לחמישה – מתוכם ארבעה בשלושת השבועות האחרונים בלבד. משרד הבריאות פרסם הודעה שלפיה אושפזו עד כה כ-50 חולים במצב קשה כתוצאה משפעת עונתית או שפעת החזירים. 32 מתוך החולים עדיין מאושפזים במחלקות טיפול נמרץ בבתי החולים השונים.

ביום שישי הקודם אירע מקרה נוסף כשתושב הגליל המערבי, בן 62, נפטר מהמחלה בבית החולים, לאחר שאושפז ימים אחדים לפני כן. האבחנה הראשונית העידה על דלקת ריאות, אך בהמשך התברר שהאיש חולה גם בשפעת החזירים. למרות אשפוזו והטיפול הרפואי שניתן לו, הידרדר מצבו והוא נפטר. שבוע לפני כן נפטרו שתי נשים מבוגרות, בגילאי 63 ו-73, מסיבוכים של שפעת החזירים.

בשבוע שעבר אושפזו גם שתי נשים הרות במחלקת טיפול נמרץ באיכילוב, לאחר שלקו בשפעת החזירים. על מנת למנוע הדבקה נוספות סגרו באיכילוב את המחלקה להריון בסיכון מפני קבלת יולדות נוספות.

לפני כמה ימים פרסם משרד הבריאות כי חלה ירידה בשיעור החולים בשפעת, בעיקר בקרב צעירים. המשרד ממליץ שכל אדם יתחסן, ובמיוחד אנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון – בעלי נטייה להשמנה, ילדים, מבוגרים, חולים בסוכרת, במחלות נוירולוגיות, במחלות ממאירות ובמחלות נשימה.

עד כה פחות מ-20% מהישראלים התחסנו נגד שפעת עונתית ושפעת החזירים. אמנם מלאי החיסונים עמד לאזול לפני כמה שבועות, אך קופות החולים השונות קיבלו משלוח של כ-20,000 מנות חיסון נוספות.