ילדכם אהב את הכריך שהכנתם לו לבית הספר או לגן? מצוין, אך זכרו שלא רק הטעם קובע אלא גם, ובעיקר, השיקול התזונתי

רבים יודעים שהתזונה בגיל הילדות חשובה מאוד. בגיל זה נבנה הבסיס לגופו של הילד, ולכן חשוב להעניק לו כלים איכותיים ומזינים על מנת שאבני היסוד של גופו יהיו מורכבות מהרכיבים הבריאים ביותר – קבוצות מזון מגוונות, ויטמינים, מינרלים וכל מה שנחוץ לגופם על מנת לגדול ולהתחזק באופן האופטימלי, שלא לדבר על הקניית הרגלי האכילה הבריאים.

התעוררו זה שנים ידועה חשיבותה של ארוחת הבוקר. היא משפרת את הריכוז, מייצבת בעיות התנהגות ואף מיוחסת באופן חלקי להצלחה בלימודים. עם זאת, יש לאכול את ארוחת הבוקר ברוגע ובנועם, ולא מתוך חיפזון להגיע במהירות לבית הספר או לגן, למרות הקושי שבדבר.

תכננו על מנת לגוון את ארוחת העשר, ומתוך בחירה חווייתית, תכננו יחד עם ילדכם את התפריט הקבוע לכל אחד מימי השבוע. לדוגמה, ביום ראשון הכינו לו כריך עם גבינה לבנה, ביום שני – לחמנייה עם אבוקדו, ביום שלישי – פיתה עם סלט וביצה קשה, וכן הלאה. נוסף על כך, שלחו אותם לבית הספר עם בקבוק מים קטן, כך שיוכלו לשתות בכל עת, ללא תלות בברזייה.

גוונו חשוב לא "להיתקע" על אוכל מסוים, אלא לגוון כל הזמן – גם במנה העיקרית וגם במנת הפרי או הירק. נסו לגוון באבות המזון (חלבונים, שומנים ופחמימות), ומובן שגם בקבוצות המזון: דגנים (פסטה, אורז, בטטה), ירקות ופירות (כל הסוגים והמינים מומלצים), מזונות עשירים בחלבונים (בשר, עוף, דגים וביצים), מוצרי חלב (כוס חלב, גביע יוגורט), שומנים (שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים ושקדים) וקטניות (שעועית, גרגירי חומוס, עדשים).

הוסיפו ברזל, אבץ, ויטמין A וסידן חיוניים מאוד לגדילה, לכן השתדלו לכלול בתפריט של הילדים מאכלים שכוללים מרכיבים אלה.

הגבילו לא תמיד הילדים יודעים להגביל את עצמם, הן בכמות האוכל והן בכמות החטיפים והממתקים שהם צורכים, וכאן הסמכות ההורית שלכם נכנסת לתמונה. מובן שאין לתת לילדים לבחור בין ממתק לבין אוכל מזין. עוד חשוב שלא להציע לילדים אוכל לא בריא לפני ארוחה, שמא ימלאו את כרסם, ואז לא יישאר להם חשק לאוכל עצמו.

מצד אחר, אל תכריחו את הילדים לאכול אם הם מתעקשים שהם לא רעבים, ואל תגבילו אותם כשהם מבקשים תוספת בריאה לארוחה. מנגנון השובע והרעב שלהם מפותח בהחלט, ויש להקשיב להם באשר לתחושות הרעב או השובע שלהם.

התכנסו אל תרגילו את הילדים לכך שכל אחד אוכל לבדו מול הטלוויזיה או המחשב. הקפידו על ארוחה משפחתית פעם ביום לפחות. הדבר מסייע בפיתוח הרגלי אכילה חיוביים, תורם לצריכת המזון הבריא יותר, וכמובן - גם מפתח את הקשר המשפחתי. מעבר לכך, ילדים אמורים לאכול כ-4–6 ארוחות מזינות ביום.

הילדים חוזרים הביתה בעיניים אדומות ומפרישות? ככל הנראה, מדובר בדלקת עיניים. קראו כאן כיצד להתמודד עם הדלקת

עיניים אדומות ומפרישות מעידות על מצב לא נעים כלל של דלקת עיניים, הנובעת מגירוי או זיהום של הלחמית. הלחמית היא קרום שקוף המכסה את העין. הקרום עלול לסבול מגירוי, שמתבטא בדלקת ובאודם, ונובע מאלרגיה, גירוי או זיהום.

דלקת מאופיינת בכמה סממנים עיקריים: אודם, הפרשה מהעין וגרד. בדרך כלל הדלקת הזיהומית נוצרת בעקבות הדבקה ויראלית או חיידקית – כלומר מדובר במחלה מידבקת מאוד, אך לעתים מדובר בתגובה אלרגית או זיהומית, כתוצאה מרוח, אבק, עשן, חומרים כימיים נדיפים או גופים זרים למיניהם. תהליך זיהומי מתבטא בעיקר בתחושה של גוף זר בעין, הפרשה מוגלתית וקושי להתבונן במקור אור חזק. לעומת זאת, אלרגיה מתבטאת בבצקת של העפעף, גרד והפרשה מימית.

מרבית הדלקות מידבקות מאוד, ולכן מומלץ לא לשלוח את הילד לגן. בבית יש לשמור על היגיינה טובה, לשטוף ידיים בסבון לעתים תכופות, להימנע ממגע הידיים בעיניים, לא לשחות בבריכה ובים, ולהימנע משימוש בכריות משותפות. יש לנקות את ההפרשה מהעין.

להלן קצת סדר בסוגי הדלקות:

דלקת חיידקית
סימפטומים: עין אדומה ובצקתית, דמעות, הפרשה וגירוי כללי. לעתים מלווה בטשטוש בראייה. טיפול: טיפות אנטיביוטיות. במקרים קשים – טיפול אנטיביוטי דרך הפה. זהירות: בדרך כלל הדלקת מופיעה בעין אחת, אך עלולה להתפשט גם לשכנתה.

דלקת אלרגית
סימפטומים: דמעת, גרד, נזלת אלרגית, אודם והפרשה. טיפול: האבחנה קלינית בדרך כלל, והטיפול ניתן בטיפות נוגדות אלרגיה בשילוב טיפות דרך הפה. זהירות: הדלקת יכולה להיות חריפה או כרונית. לפעמים היא תגובה אלרגית לחומרים באוויר, כמו למשל אבקני פריחה באביב ובסתיו, בעלי חיים וכו'.

דלקת לחמית ויראלית
סימפטומים: דמעת, גירוי, הפרשה נוזלית או מוגלתית, כאב בהתבוננות באור. טיפול: האבחנה קלינית בדרך כלל, והזיהום חולף מאליו ללא טיפול. הדלקת נגרמת על ידי וירוס. זהירות: בדרך כלל הדלקת עוברת במהירות גם לעין השנייה. עוד כדאי לדעת שהמחלה מידבקת מאוד, ולכן על הילד החולה להישאר בביתו ולא לבוא במגע עם ילדים אחרים.

הוא מגיח ללא התראה מוקדמת, מופיע בצורות שונות, ותוקף במקומות הכואבים. כאב הגרון נחת גם עליכם? בואו ללמוד כיצד להתמודד אתו ביעילות

זה עלול לקרות לכם בכל יום, בכל עונה ובכל גיל: כאב הגרון החליט לבקר גם אצלכם. הוא מלווה בתחושה לא נעימה, בקושי לבלוע רוק, ולעתים מהווה אינדיקציה להתפתחות מחלה. כבר בשלב מוקדם כדאי לברר ולהבין אם מדובר בכאב הניתן לטיפול ביתי, או שמא יש צורך בפנייה לרופא.

ישנם סוגים שונים של כאבי גרון: כאב חד, דוקר, עמום, חותך, פועם, לוחץ וכן הלאה. לעתים הוא קבוע, ולפעמים בא והולך; אפשר להרגיש בו במקומות שונים בגרון – מימין, משמאל, באמצע, באזור שמסביב לגרון וכן הלאה; לעתים אפשר לחוש בכאב רק בזמן מסוים ביממה (רק בבוקר, רק בצהריים וכן הלאה); לעתים הוא מופיע ליום אחד בלבד, לעתים לארוך כמה ימים, ויש פעמים שהכאב מגיח אחת לכמה ימים, לאורך תקופה. כל המרכיבים הללו יכולים להעניק אינדיקציה לסוג כאב הגרון, ולכן חשוב לפנות לרופא על מנת לברר זאת לעומק.

לאיזה רופא מומלץ לפנות? גם זה תלוי בסוג הכאב. אם הכאב מופיע (או מתגבר) בזמן הבליעה, מדובר ככל הנראה בבעיה בגרון עצמו, ולכן מומחה במחלות אף-אוזן-גרון יוכל לאבחן אותה היטב. אך אם כאב הגרון קבוע, ואינו משתנה במהלך הבליעה, ישנם סיכויים לא מעטים שהבעיה טמונה באזור הצווארי של עמוד השדרה, ואותה בעיה מקרינה גם על הגרון. אם זהו הסימפטום, מומלץ לפנות למומחה למחלות עמוד השדרה.

לא מעט גורמים יכולים להביא לכאבי גרון: גרון יבש, פצעים על מיתרי הקול, ברונכיטיס, סינוסיטיס אקוטי, דלקת הלוע, דלקת שקדים, רפלקס של מיצי קיבה, גוף זר בגרון, תוצאה של אלרגיה או זיהום אוויר, קנדידה ובמקרים קיצוניים ונדירים – גם סרטן הלוע.

מתי חובה לפנות לרופא? כאשר אתם חווים את אחת מהתופעות הבאות: כאב הגרון לא חולף כעבור שבוע, אינכם מסוגלים לבלוע רוק, אתם סובלים מכאבי אוזניים או מכאב ונוקשות בצוואר, ישנו חשש לגוף זר בגרון וכאשר ישנו חשש לזיהום חיידקי.

בשבוע הבא – טיפול ביתי לכאבי גרון

את האלרגיה אפשר לאבחן באופן פשוט למדי, כשבהמשך מתחלק הטיפול לשלושה מסלולים עיקריים: תרופתי, חיסוני או הימנעות מהגורם האלרגני

לכתבה הקודמת בנושא – (לא) נעים להכיר: רַגֶּשֶׁת

אבחון בעיית אלרגיה מורכב משני הליכים: בדיקות דם ובדיקות עוריות. התוצאות של שתיהן מסתכמות לתשובה הסופית.

הבדיקה העורית מתבצעת כך: הרופא מטפטף על זרוע המטופל טיפות של תמציות אלרגנים מוכרים. בהמשך הוא שורט קלות את האזור שעליו טופטף הנוזל, במטרה שהאלרגן יחדור אל מחזור הדם. לאחר 15 דקות אפשר לראות את התגובה. אם ישנה נפיחות בעור שמתחת או מסביב לטיפות האלרגן, מדובר ככל הנראה באלרגיה לאותו אלרגן.

בדיקות הדם, לעומת זאת, פשוטות יותר. בבדיקה נבדקת הימצאותם של נוגדנים מסוג lgE. אם נמצא נוגדן, בודקים לאיזה חומר הוא נקשר. אם הוא נקשר לחומר אלרגני, מדובר בהוכחה לאלרגיה כלפי אותו חומר.

נמצא שיש לי אלרגיה. איך מתקדמים מכאן? ישנן שלוש דרכים עיקריות לטיפול באלרגיה: תרופות נגד אלרגיה, חיסון נגד אלרגיה או פשוט הימנעות מהאלרגן. להלן נפרט לגבי כל אחת מהדרכים.

טיפול תרופתי – ניתן בעיקר כאשר אי אפשר להימנע מהאלרגן, למשל כשמדובר באבקת פרח הסמוך לבית המטופל או לקרדית האבק. הטיפול התרופתי מותאם לסוג הספציפי של האלרגיה, ומובן שגם לחומרתה. הוא יכול להיות מורכב מחומרים נוגדי גודש, מסטרואידים ומתרופות אנטיהיסטמיניות שמנטרלות את פעילות החומר היסטמין.

טיפול חיסוני – החיסון מטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. החיסון כולל חומר מזערי של החומר המעורר את התגובה האלרגית. הרופא מעלה בהדרגה, בטיפולים עוקבים, את מינון החומר, עד שגופו של המטופל מפתח עמידות לאותו חומר. לאחר שלב זה, הוא יוכל להיחשף אל החומר מבלי שגופו יפתח תגובה אלרגית.

הימנעות מהאלרגן – האופציה הפשוטה והעדיפה ביותר, אם היא אפשרית. אחרי זיהוי גורם האלרגיה, האדם נמנע ממנו ככל יכולתו. עם זאת, עדיין קיים חשש שהאדם ייחשף אליו ללא כוונה במהלך חייו, ואז התסמינים יופיעו במלואם.

מהי אלרגיה בכלל, ממה סובלים כ-12%–25% מהאנשים בעולם, וכיצד נוצר שיבוש במערכת החיסון?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, אלרגיה היא לא מחלה בפני עצמה אלא תוצאה של תגובת מערכת החיסון לחומר מסוים (מזון, בעלי חיים, חומרים כימיים וכו'), שהמערכת מזהה אותו בטעות כמזיק לגוף. אותו חומר מעורר רגישות יתר של מערכת החיסון, אף שלא מדובר בחומרים מזיקים בפני עצמם. מדובר בשיבוש מסוים של מערכת החיסון – במקום לזהות גורמים מזיקים ולהשמידם, היא פועלת נגד חומרים שאינם מזיקים. כך, במקום להגן על האדם, היא עלולה להזיק לו ואף לסכן אותו.

לפני שמתחילים לטפל בבעיית האלרגיה, יש לזהות את החומר המעורר את התגובה האלרגית, ורק לאחר מכן לדעת איזה טיפול יתאים. ישנם כמה אלרגנים שכיחים בסוגי מזון (אגוזים, לדוגמה), בבעלי חיים (ריר של חתולים, קרדית האבק וכו'), בחומרים כימיים שונים או מתכות (כרום, גומי), בפרחים עונתיים, בעקיצות חרקים (צרעות לדוגמה) וכן הלאה.

ישנם כמה סוגי אלרגיה, שהנפוץ בהם קשור לנוגדנים מסוג lgE. בפעם הראשונה שאדם נחשף לחומרים שהוא אלרגי אליהם, הם נקשרים לתאי פיטום ברקמות הגוף החיצוניות (עור, דרכי הנשימה, מערכת העיכול וכו'). כשהאדם נחשף שנית לאותו אלרגן, נוגדני ה-lgE "מופעלים" ומעוררים את פעילות תאי הפיטום, ואלה בתורם גורמים להפרשת חומרים המעוררים תגובה אלרגית. אחד החומרים העיקריים המופרשים הוא היסטמין – חומר האחראי על תגובה אלרגית המתבטאת בפריחה, גרד, נזלת, אדמומיות העור וכו'.

כ-12%–25% מהאנשים בעולם סולבים מאלרגיות מסוגים שונים. עם זאת, יש לשים לב להבדל שבין אלרגיה לרגישות יתר (המכונה גם "אי-סבילות"). כך למשל, אי-סבילות ללקטוז אינה אלרגיה. מדובר במחסור באנזים האחראי לפירוק הלקטוז במערכת העיכול, אך אין לכך קשר למערכת החיסונית ולתגובות אלרגיות שונות.

אף שיש הנוטים לזלזל בחומרתה, אלרגיה עלולה לגרום למגוון תגובות חריפות, ובמקרים קיצוניים אף למוות. עוצמת התגובה האלרגית תלויה בכמה פרמטרים עיקריים: חומרת האלרגיה, האיבר שבא במגע עם האלרגן ומידת רגישות האדם הספציפי הנחשף לאלרגן. התגובות האלרגיות יכולות לנוע בין נזלת ועד להתקפי אסתמה, הקאות, כאבי בטן, שלשולים ושאר מרעין בישין.

לחלק השני בכתבה: האבחון והטיפול באלרגיה

Photo by spakattacks, cc, via flickr

אז היחשף אליה בתבונה. נזקי החשיפה לשמש יכולים להיות לא רצויים אף יותר כשמדובר בתינוקות ובילדים. להלן כללי מפתח שיעזרו לכם ולילדיכם לעבור את הקיץ בשלום

בדיוק כמו נזקי הסיגריות, כך גם נזקי השמש לא היו ידועים בעבר עד סופם. כך נולדו מושגים כמו "אמבטיות שמש" – חשיפת תינוקות לשמש למשך פרקי זמן ארוכים על מנת לייצר בגופם ויטמין D. אך היום כבר ידוע שחשיפה לשמש ללא אמצעי הגנה, ולו לזמן קצר יחסית, עלולה לגרום לנזקים חמורים, במיוחד לבעלי עור בהיר. כיום כבר ידוע שקרני השמש כוללות קרניים אולטרה-סגוליות העלולות לפגוע במטען הגנטי שבעורנו, וכך לגרום להתפתחות גידולים סרטניים בעור. כמו כן, הקרינה מאיצה את הזדקנות העור. ילדים בעלי שומות (מולדות או נרכשות) חייבים לנקוט זהירות-יתר.

אם קרינת השמש מזיקה לכלל בני האדם, קל וחומר לילדים. על פי מחקרים שונים, ילדים מתחת לגיל 10 רגישים במיוחד לנזקי הקרינה. גופם אינו מסוגל לתקן בצורה מיטבית את הפגיעה במטען הגנטי של תאי העור, מה גם שעורם הדק יחסית מאפשר לקרינה לחדור ביתר קלות. גם אם הנזק אינו ניכר באותה עת, הגוף לא שוכח דבר. חשיפה מתמשכת לשמש בגיל הילדות עלולה להתבטא גם בגיל מאוחר יותר, בהתפתחות גידולים ממאירים ובהזדקנות העור בשלבים מוקדמים יחסית בחיים (תהליכים הכוללים קמטים, יובש ועוד).

בימים חמים אלה יש לנקוט כמה כללי זהירות: ראשית, במיוחד בחודשים יולי-אוגוסט, יש להגביל את החשיפה לשמש בשעות 10 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים. ההגבלה תלויה בסוג העור (בהיר או שחום יותר) וכמובן בגיל. תינוקות בני פחות מחצי שנה רצוי שלא לחשוף לשמש כלל.

אם בכל זאת חייבים לצאת החוצה עם הילדים, יש לדאוג להלביש אותם בבגדים שיגנו על עורם, כולל כובע. גם במהלך השהות נסו להקפיד לשהות באזורים מוצלים. נוסף על כך, רצוי מאוד להקפיד על חשיפה מדורגת לשמש, כלומר לא להיחשף באופן פתאומי כשהעור אינו "רגיל" לכך, אלא גם כשיוצאים לחופשה משפחתית לדוגמה, להעלות את זמן החשיפה לשמש בהדרגה במהלך הימים הראשונים של החופשה.

הקפידו למרוח קרם הגנה המגן מכל סוגי הקרינה בדרגה מעל SPF 15. מדי שעתיים יש לחזור ולמרוח את הקרם, בעיקר אם הזעתם או התרחצתם. שימו לב שלתכשירי הגנה יש תוקף מוגבל, ולכן לא מומלץ להשתמש בקרמים משנה שעברה.

Photo by Hamed Saber, cc