מכתב שרשרת שהופץ בשבועות האחרונים מכיל שורת קביעות וקטעי מידע המתייחסים לנזק לכאורה של החיסונים נגד שפעת החזירים. פרופ' דן אנגלהרד, מנהל מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם ירושלים, השיב על הטענות אחת לאחת. הבאנו לכם את עיקרי דבריו

בעקבות מכתבי השרשרת, פרסומים ופניות אישיות, ולאור מידע מטעה ומסולף שהופץ בציבור, החלטתי לתת תשובה מקצועית ואמינה לנקודות שהועלו במכתב השרשרת שהופץ באחרונה בשמה של ד"ר דייזי שטרן.
עמדתי המקצועית ועמדת חבריי בצט"מ (צוות טיפול במגפות), שהם מבכירי הרופאים והחוקרים בישראל, מבוססת על שילוב של ספרות מקצועית מחקרית המתפרסמת לאחר ביקורת מקצועית קפדנית, על שיקול דעת של רופאים מומחים ויועצים עתירי ניסיון בתחום הרלוונטי, וכן על נתונים המתפרסמים על ידי הנציגים המוסמכים של המדינות והארגונים בעולם, ולפיכך היא בעלת תוקף – זאת בניגוד לקטעי מידע וציטוטים חלקיים המבוססים בעיקר על פרסום עיתונאי שמפיצים מתנגדי החיסונים. עוד אבקש לציין כי מרבית הפרסומים השליליים מגיעים מקבוצות המתנגדות באופן אידאולוגי לכל סוג של חיסון, כולל לחיסוני השגרה בפעוטות. להלן תגובות נקודתיות לחלק מהנקודות שהועלו באותו מכתב שרשרת.

הטענה השגויה של הכותבת: "הנתונים הסטטיסטיים המוצגים על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) וגופי פיקוח אחרים מעוותים באופן חמור. מספר מקרי המוות המוכחים בגין שפעת החזירים הוא קטן בהרבה מהמדווח בתחילה".
העובדות הנכונות: המציאות הפוכה. מספר מקרי המוות בפועל גבוה ממה שדווח. יש חולים שנפטרו משפעת החזירים ולא דווחו כנפטרים כתוצאה ממחלה זו, שכן לא נשלח משטח לאבחון במעבדה. זה נכון במיוחד לגבי חולים שנפטרים בביתם. בכל מקרי המוות שדווחו עד כה בישראל, החולים אובחנו כחולים בשפעת H1N1 בטרם נפטרו מהשפעת או מסיבוכיה, והוכח בבדיקה מעבדתית כי אכן היה הנגיף בגופם.

טענה שגויה נוספת: "שפעת החזירים היא נגיף שפעת מתונה, קלה הרבה יותר אפילו מהשפעת העונתית הרגילה. מספר מקרי המוות הוא קטן יחסית בהשוואה לשיעורי המוות השנתיים משפעת רגילה".
העובדות הנכונות: מגפת השפעת הנוכחית מתפשטת ברחבי העולם בקצב מדאיג. נתונים עדכניים מראים כי התחלואה והתמותה משפעת זו שונים באופן משמעותי ביותר מהשפעת העונתית, שכן הפגיעה היא בצעירים. שיעור התחלואה באוכלוסייה עולה כבר כעת (טרם חורף) על שיא שיעור התחלואה משפעת עונתית. מספר החולים המתאשפזים ושיעור התמותה גבוהים בצורה יוצאת דופן בקרב שכבות הגילים הצעירות. אמנם בקרב רוב החולים המחלה היא קלה. תחלואה קשה ותמותה מופיעות בעיקר בקרב אנשים בעלי גורם סיכון כלשהו, אך גם בקרב אנשים צעירים ובריאים לחלוטין. מרבית המקרים של התחלואה הקשה בישראל, כמו גם מקרי התמותה, הם מקרים שאפשר למנוע באמצעות חיסון. כמו כן, פנדמיות קודמות של שפעת הראו פוטנציאל של החמרה עם הזמן, ותיתכן הופעה של גלים נוספים של השפעת, חמורים אף יותר.

עוד טענה שגויה: "חיסון האוכלוסייה שלנו בחיסונים אלו, כמוהו כשימוש בהם כבשפני ניסיון עבור שאר אירופה, העולם ובמיוחד עבור יצרני התרופות, הואיל והם לא נבדקו כראוי בקרב ילדים או מבוגרים במדינות אחרות".
העובדות הנכונות: מדינות אירופה וארה"ב החלו להתחסן לפני מדינת ישראל, והצטבר ידע רב במדינות שהתחילו לחסן לפנינו.

טענה שגויה אחרונה: "בשל טכניקת הרקומביננט המשמשת בייצור חיסונים אלו, קיים סיכון משמעותי שהחיסון עצמו יוביל למגפה רצינית הרבה יותר, כאשר יחבור לנגיפים אחרים הנמצאים בקהילה."
העובדות הנכונות: מדובר בטענה המעידה על חוסר הבנה בסיסית. החיסון הניתן בישראל הוא נגיף מומת, וכולל חלקיקי נגיף בלבד. נגיף זה, היות שאיננו חי, איננו יכול "להתערבב" בנגיפים אחרים.

לסיכום, החיסון יעיל, בטוח ומומלץ מאוד.

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

תגים: H1N1, גופי פיקוח, חיסון, מידע שגוי, קבוצות סיכון, שפעת, שפעת החזירים