הכינה נחמה נחמדה מאוד כגיבורת ספר ילדים, אבל בחיים האמיתיים לא כדאי להכניס אותה הביתה. אז איך תמנעו מהילדים להידבק בכינים?

מתישהו גם לכם זה יקרה: ילדיכם יחזרו מהגן או מבית הספר כשראשם נגוע בכינים. לא נעים, אבל גם לא נורא, אפשר להתמודד עם הבעיה במהירות וביעילות.

ראשית כדאי לדעת: הכינה, טפיל באורך כ-2 מ"מ, חיה בשערות וניזונה מהדם שהיא מוצצת מהקרקפת. בשלב הראשון היא מטילה כעשר ביצים ביום, והגירוד מתחיל רק כחודשיים לאחר מכן. בכל אותו הזמן הכינים מסוגלות לעבור מראש לראש בעת מגע, כשהילדים משחקים יחד, מתחבקים או מקיימים מגע פיזי אחר. לרוב ההדבקה נעשית מראש לראש, שכן מחוץ לגוף האדם הכינים לא מצליחות לשרוד מעבר ליום-יומיים. לכן, הסיכוי להידבק באמצעות מגבות, בגדים, מצעים, כלי אמבטיה וחפצים אחרים נמוך משמעותית, אך קיים.

הגירוד האופייני המתלווה לנוכחות הכינים לא נובע מתגובה למציצת הדם מצד הכינה, כי אם להפרשות שהכינה מותירה על הקרקפת. אפשר להפחית משמעותית את סיכויי ההידבקות בכינים בכמה אמצעים: הקפדה על שיער אסוף (במקרה שהשיער ארוך), סירוק במסרק צפוף במשך חמש דקות ביום ושימוש בתכשירים המכילים שמנים טבעיים דוחי כינים (דוגמת שמש רוזמרין).

השמדת הכינים מתבצעת בכמה שלבים: ראשית יש להשמיד את הכינים בחומר קוטל כינים (המגיע כשמפו, ספריי או תמיסה). כעבור עשרה ימים יש לטפל בכינים שבוקעות מהביצים, ובסופו של דבר יש לנקוט אמצעי מניעה. אם יישארו על ראש ילדיכם ביצים, הן עתידות להפוך לכינים במוקדם או במאוחר, לכן חשוב להשמיד אותן בזמן. שימו לב שהכינים מפתחות עמידות עם הזמן, לכן מומלץ להחליף את התכשיר שהשתמשתם בו להרחקתן.

במקביל לטיפול בכינים יש לדאוג לסביבה סטרילית ולהחליף מגבות, מצעים וכו'. יש לכבס אותם ב-60 מעלות כדי לחטא אותם, או להשאיר אותם ללא שימוש במשך שלושה ימים עד שהכינים ימותו.

בכל מקרה, זכרו: כינים הן לא סוף העולם. אין צורך להיכנס להיסטריה, ובוודאי שלא לחפוף את ראש הילד בנפט, כפי שהיה נהוג בעבר. יש להתמודד עם הכינים בעקביות ובנחישות, עד להיעלמותן המלאה.

תגים: ילדים, כינים