צעירים רבים נוהים אחר אופנת הפירסינג, אולם יש לזכור את הסכנות הרבות העולות מההליך, המתבצע פעמים רבות באופן לא סטרילי ולא בטוח

זיהומים, החדרת חיידקים למחזור הדם, פגיעה עצבית, רגישות אלרגית ועוד – כל התופעות האלה עלולות להתעורר לאחר פירסינג תמים למדי בגופכם. בשנים האחרונות אחוז הצעירים (בעיקר) שמנקבים את גופם לטובת פירסינג הולך ועולה, וכך עלו גם אחוזי הזיהומים והסיבוכים. לכן הבאנו לכם כמה כללים שיסייעו לכם להבין טוב יותר את התמונה כולה.

ראשית כול, אזור הלשון הוא מקום רגיש מאוד, המכיל כמות רבה של כלי דם העלולים להיפגע בעקבות ביצוע הפירסינג ולגרום לדימום מסיווי. נוסף על כך, החדרת העגיל עלולה לגרום לזיהום מקומי ולהחדרת חיידקים למחזור הדם. החיידקים עלולים לגרום לדלקות ולזיהומים נוספים לא רק באזור הפירסינג אלא גם בלב, בריאות, במוח ועוד. סיבוכים אפשריים נוספים הם נפיחות, פגיעה עצבית, חנק כתוצאה מרגישות אלרגית לניקל וכן הלאה.

גם אם עבר חודש מצירוף הפירסינג לגופכם, זה לא אומר שיצאתם לחלוטין מכלל סכנה. יש סיבוכים העלולים להתפתח בטווח הרחוק יותר, דוגמת צהבת, הרפס ואיידס. הדבר נובע בעיקר מעיקור וחיטוי בעייתיים, כפי שקורה בלא מעט חנויות בתחום הפירסינג שאינן מקפידות על היגיינה במאת האחוזים.

בעיות נוספות העלולות להתפתח הן נסיגת חניכיים (במחקרים בעולם התברר כי שיעור נסיגת החניכיים בקרב צעירים בעלי פירסינג בפה היה גבוה פי שניים מכל השאר), נזק לשיניים (35% מבעלי הפירסינג מדווחים על נזק כשהפירסינג נתקע בשיניים בזמן דיבור או לעיסה), ואפילו בליעת התכשיט כתוצאה מלעיסה או דיבור. דבר כזה אף עלול לגרום לפציעה של הוושט או ניקוב הקיבה.

אם כל הסכנות האלה עדיין לא הרתיעו אתכם, לכל הפחות בדקו את רמת הניקיון והסטריליות של המקום שבו אתם מוסיפים את הפירסינג לגופכם. בדקו אם הם נמצאים בפיקוח משרד הבריאות, ובקשו לראות מכשיר עיקור. כמובן, המטפל חייב להשתמש בכפפות ובכלים חד-פעמיים. לאחר מכן יש לשמור על היגיינה, לא לישון או לאכול עם הפירסינג, ואף להיבדק בקביעות אצל רופא שיניים על מנת לאתר נזקים התחלתיים כמו נסיגת חניכיים או שברים.

תגים: היגיינה, זיהומים, חיידקים, פירסינג