חיידק השיגלה, הגורם למחלת הדיזנטריה, התפרץ באחרונה. קהל היעד שלו: תינוקות ומבוגרים בעלי מערכת חיסונית חלשה. כל הפרטים וכל הטיפים כיצד להימנע ממנו

באחרונה הרים חיידק חדש-ישן את ראשו. הפעם מדובר בחיידק השיגלה, הגורם לשלשולים, ובמקרים נדירים גם לפגיעה במערכת העצבים. הוא שייך למשפחת החיידקים "גרם שליליים", ומדביק בעיקר במזג אוויר לח או גשום (אף שמזג האוויר הנוכחי שונה לגמרי). רוב מקרי ההדבקה מתרחשים במבוגרים, אולם כשפעוטות מתחת לגיל 5 נדבקים – הם עלולים לסבול מכך באופן קשה. אם אתם מתכוונים לנקוט צעדי מניעה ממשיים, הביאו בחשבון שהחיידק האלים הזה עובר בדרך כלל דרך מזון ומים מזוהמים וגם במגע בין בני אדם. לכן יש להקפיד על היגיינה מקסימלית, במיוחד לפני ארוחות (שמא יעבור החיידק למזון) ואחרי הביקור בשירותים. איך זה עובד בדיוק? מסתבר שלאחר ההדבקה החיידק דוגר בגוף לפרק זמן של 12 שעות עד כמה ימים מבלי לגרום לתחושה מיוחדת. אולם אז המחלה פורצת, וסימניה כוללים כאבי בטן, חום גבוה, הקאות, אובדן תיאבון, חולשה וכאבים בהטלת צואה. בה בעת מופיע שלשול מימי ההופך לרירי-דמי. כל זאת לא נעים, אין ספק, אולם הסכנה המרכזית היא פגיעה במערכת העצבים, שעלולה לגרום לכאבי ראש, לעייפות, לבלבול, לקשיון עורפי (מצב שבו קשה לקרב את הסנטר לקדמת החזה), ובמקרים חמורים יותר אף להזיות ולפרכוסים. כמו כן החולה עלול לסבול מהתייבשות, בשל אובדן נוזלים. אם אתם חוששים שנדבקתם, במקרים של שלשול רירי-דמי מלווה בכאב בטן ובחום גבוה, מומלץ מאוד לבצע בדיקת דגימת צואה, הנשלחת למעבדה. התשובה אמורה להתקבל בתוך כשלושה ימים. כאשר החשד הקליני לשיגלה גבוה, הרופא עשוי להמליץ על אנטיביוטיקה לפני קבלת תשובה מהמעבדה בנוגע לתוצאות התרבית. "מדובר בחיידק מוכר ונפוץ למדי, הגורם למחלת הדיזנטריה – מחלה שלשולית עד ריר ודם בצואה", מסביר ד"ר דורון דושניצקי, מנהל מחלקת פיתוח מערכות רפואיות באגף רפואה, לאומית שירותי בריאות. "המחלה עלולה להיות מלווה בחום גבוה מאוד, ולגרום לתופעות נוירולוגיות בגין רעלן שהחיידק מפריש. הטיפול הוא אנטיביוטי, ולרוב לא מלווה בסיבוכים. מאחר שמדובר במחלה מידבקת המחייבת דיווח למשרד הבריאות, ישנו מיפוי מלא של תחלואה והתפרצויות במחלקה לאפידמיולוגיה במשרד".

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

אכלו הרבה פירות וירקות, הרבו בשתייה, והשתדלו לצמצם את צריכת האוכל התעשייתי. שלושה טיפים תזונתיים לכבוד הקיץ המתחמם עלינו לטובה

1. לפני הכול, אכלו הרבה פירות וירקות. אין ספק, הקיץ הוא עונת הפירות הטעימים ביותר, אבל הטעם הוא רק הבונוס למי שרוצה להרבות בצריכת סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים), המסייעים לגוף להילחם ברדיקלים החופשיים הפוגעים בבריאותנו ומשפיעים על הזדקנות העור. חשוב מאוד לא רק לאכול הרבה פירות וירקות אלא גם לגוון בסוגים ובצבעים: כך תגיע היעילות של הוויטמינים, המינרלים והרכיבים התזונתיים השונים לרמה האופטימלית.
אל תשכחו – אכילת פרי או ירק טרי עדיפה על אכילתו מבושל. אבל אם כבר החלטתם לבשל הביאו בחשבון את הטיפים הבאים: לא כדאי לטגן, עדיף לבשל או לאדות. האידוי מומלץ במיוחד, מכיוון שבתהליך זה נשמרים מרב הוויטמינים שבירק. אם אתם בכל זאת מטגנים נסו לעשות זאת במעט שמן ובזמן קצר ככל הניתן. אם בחרתם לבשל את הירק השתדלו לעשות זאת בכמות מים קטנה ככל האפשר, ובהמשך מומלץ להוסיף לתבשיל את מי הבישול (מאחר שחלק גדול מהוויטמינים נמצאים בתוכם).
עוד מומלץ לקצר את זמן הבישול כך שהירקות לא יתבשלו יתר על המידה, ואף יישארו קשים במידה מסוימת. מהבחינה הזאת מרק ירקות מומלץ ובריא מאוד, אם כי פחות מתאים לעונה זו של השנה. לכל הפירות והירקות יתרונות וסגולות משלהם, אולם המומלצים ביותר הם רימונים, שום, בצל, פירות יער, ענבים שחורים, ברוקולי, ירקות בעלי עלים ירוקים ונבטים. כל אלה עשירים בנוגדי חמצון, בוויטמינים ובמינרלים.
2. הידעתם ש-65% מגופנו הם מים? לכן צריכתם ברמה מספקת חשובה מאוד לכל מערכות הגוף, ובפרט למערכת החיסון.
3. מומלץ מאוד לצרוך כמה שפחות אוכל תעשייתי מוכן. ידוע שבתעשיית המזון משתמשים בחומרים שונים (ואפילו משונים) בתהליכי הכנת המזון, שהקשר בינם לבין בריאות מקרי בהחלט. מדובר כמובן על חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, חומצות מאכל וכו'. כל אלה מצטברים בגוף, גורמים לשיבוש פעילותו, ואף עלולים ליצור מחלות, כולל סרטניות. לכן ככל שהמזון שלכם טבעי יותר, כך מערכת החיסון שלכם בפרט, והגוף בכלל, ייטיבו לתפקד.

רוצים לקבל עוד טיפים לתזונה נכונה? היכנסו

היא זוכרת את הפולשים גם לאחר שנים ארוכות, נעזרת בחיסונים שמאפשרים לגוף להטעות את הווירוס, ומכילה 20 מיליארד תאים. 5 דברים נוספים ש(אולי) לא ידעתם על מערכת החיסון שלכם

לפוסט הקודם, 5 דברים ש(אולי) לא ידעתם על מערכת החיסון, חלק א'

1. החיידקים החודרים כל העת לגוף האדם גורמים לפעולות שונות להתרחש בו. יש חיידקים שאינם מזיקים כלל, יש כאלה הנחוצים לאדם, אולם יש שגורמים למחלות ולזיהומים. את החיידקים הבעייתיים הללו מקיפות כדוריות דם לבנות, אשר מייצרות נוגדנים שמשתיקים או מחסלים את החיידקים ואת הווירוסים, ובסופו של דבר בולעות אותם. לכל פולש יש נוגדן התוקף אותו ספציפית. חלק מאותם נוגדנים נשארים בגופנו גם לאחר הניצחון בקרב, ויש להם תכונה מעניינת: הם "זוכרים" שנים רבות (לעתים במשך כל ימי חיינו) כיצד להתקיף פולשים מוכרים ולחסל אותם.

2. מה בעצם עושים החיסונים? הם מאפשרים לגוף להטעות את הווירוס. החיידקים שבחיסון מוחלשים או מומתים ולא יכולים להתרבות, ולכן לא מסוגלים ליצור זיהום, אולם עצם הנוכחות שלהם משפיעה על מערכת החיסון – שמצדה מזהה את ה"פולשים" ומייצרת נוגדנים מתאימים. אותם נוגדנים יצאו להתקפה כאשר האדם ייחשף למחלה שחוסן מפניה. לכן הוא למעשה "מצויד".

3. על פי הרפואה הסינית אפשר לחזק את מערכת החיסון באמצעות שמירה על פעילות גופנית סדירה (בעיקר אירובית), אורח חיים רגוע ובריא, וכמובן תזונה מאוזנת ומזינה. נושא התזונה מתחלק לכמה חלקים: לחיזוק אנרגיית הריאות יש לצרוך מאכלים לבנים כגון לפת, צנון, קולרבי והחלק הלבן בבצל הירוק. לחיזוק אנרגיית הטחול יש לצרוך מאכלים כתומים כגון גזר, דלורית, בטטה ודלעת. לחיזוק אנרגיית הכליות מומלץ לצרוך אצות וקטניות (בעיקר שעועית ועדשים שחורות). לא מומלץ לצרוך כמויות גדולות של מוצרי חלב פרה, סוכר לבן וקמח לבן.

4. רק כדי לקבל קצת פרופורציות – מערכת החיסון מכילה 20 מיליארד תאים, מבין כ-60 ביליון (אלף מיליארד) התאים שיש בגוף כולו.

5. מערכת החיסון, כפי שהבנתם, היא מערכת יעילה, משוכללת ומתקדמת. אולם לעתים נדרש זמן כדי להתגבר על פלישת הגורמים החיצוניים, ואז הגוף נכנס למעשה למצב של מחלה. בדרך כלל הגוף מצליח להתמודד אתה בהצלחה, אולם יש מקרים שהפלישה כה מסיווית (ולפעמים ללא סיוע תרופתי-חיצוני), עד שהמערכת החיסונית קורסת לחלוטין. ברוב המקרים הגוף מתאושש וממשיך הלאה, כמעט ללא סימני זיכרון של המחלות השונות שפקדו אותו במהלך השנים.

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

היא מזכירה צבא, לעתים תוקפנית או רגישה מדי, מורכבת ממערכות שונות, ויש לה אפילו רמטכ"ל – תא לבן בשם תא T מסייע. קבלו עובדות מעניינות על מערכת החיסון שלכם

לפוסט הבא, 5 דברים ש(אולי) לא ידעתם על מערכת החיסון, חלק ב'

1. מערכת החיסון היא למעשה צבא ערוך היטב, המורכב מחילות רבים, אשר נועד להגן על גופנו מפלישה טריטוריאלית של חיידקים, וירוסים וטפילים המגיעים מבחוץ, וכן מאויבים המתפתחים בתוך גופנו, דוגמת תאי סרטן. למערכת החיסון יש שתי זרועות: האחת מורכבת מרכיבים תאיים (בעיקר לימפוציטים, סוג של תאי דם לבנים), והשנייה מורכבת ממרכיבים שאינם תאיים (נוגדנים, חלבונים ועוד). ועוד באווירה הצבאית: הרמטכ"ל המפקח על המערכת כולה, המנווט את הכוחות ומתכנן את ההסתערות, הוא תא לבן בשם תא T מסייע.

2. מה הקשר בין מערכת החיסון לאלרגיה? אלרגיה היא למעשה שיבוש במערכת. לעתים המערכת מגיבה ברגישות ובעוצמה יתרה נגד גורמים שונים. במקרה שחומר זר (אלרגן) חודר לגוף ומתקשר עם חלבון סגולי המשוטט בדם, נוצרת תגובת שרשרת של תהליכים כימיים המעוררים תאים מיוחדים (תאי פיטום). אלה משחררים חומרים כימיים משלהם, ואז נוצרת למעשה תופעת האלרגיה.

3. יש גם מחלות חיסון עצמי (אוטואימוניות): במקרים אלה מערכת החיסון רואה ברקמות הגוף גורם זר, וכך תוקפת רקמות הקשורות במפרקים, בלוטות כמו הלבלב או התריס, וכן את הכליות, העור וכו'. תגובות כאלה של מערכת החיסון עשויות להיות נרכשות או מולדות, אך גם אם נולדתם ללא הפרעה מולדת במערכת החיסון, זה לא אומר שאתם פטורים ממנה. מערכת החיסון יכולה לסבול גם מהפרעות נרכשות הנגרמות מתרופות או מטיפולים (כימותרפיה, קורטיקוסטרואידים ועוד), מהידבקות בווירוס (כמו ה-HIV) ומגורמים נוספים.

4. מערכת החיסון מורכבת ממערכת מולדת וממערכת נרכשת. שתי המערכות שונות מאוד במהותן, ועם זאת פועלות בשיתוף פעולה מעניין. המערכות מעוררות מנגנונים שונים אשר מייעלים באופן משמעותי את תגובת המערכת השנייה. שתי המערכות אף תלויות זו בזו: רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נדרשים לשם תפקוד יעיל ומיטבי של מערכת החיסון הנרכשת ולהפך.

5. היכן נוצרים תאי מערכת החיסון? מסתבר שמרכז הייצור הוא מוח (לשד) העצמות. חלק מהתאים עוברים הבשלה בבלוטת ההרת (תימוס), ואילו השאר במוח העצמות. משם עוברים התאים למקומות שונים בגוף, בעיקר לטחול, לקשרי הלימפה ולמרכזי הלימפה במקומות שונים בגוף.

5 דברים נוספים ש(אולי) לא ידעתם על מערכת החיסון שלכם – בשבוע הבא ב-Flublog

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים

מזונות הנאכלים בעונה הטבעית שלהם מכילים את מרב הערך התזונתי, טעמם במיטבו, ומחירם יקר פחות. אז מה מומלץ לאכול לקראת הקיץ הבא עלינו לטובה?

עונות יוצרות את הרקע הטבעי לאכילה. כל המזונות הבריאים ביותר הם עונתיים. דמיינו ירק גינה בשיא החורף, ועכשיו דמיינו את אותה גינה ביום אביב שטוף שמש. עבור מומחי אקולוגיה העונות הן מקור גיוון טבעי. שינויים בתנאים בין האביב לקיץ או סתיו לחורף נחשבים חיוניים לאיזון המשאבים של כדור הארץ ושל צורות החיים שבו. אך היום קל לנו כל כך לשכוח את נושא העונות כשאנחנו אוכלים. שיטות החקלאות, ייצור המזון וההפצה המודרניות הפכו את האוכל לזמין לכל אורך השנה, ומדפי הסופרמרקטים נראים בדצמבר ממש כפי שנראו ביולי.

במחקר שערך ב-1997 משרד החקלאות, דגה ומזון באנגליה, נמצאו הבדלים משמעותיים בערכים התזונתיים של חלב מפוסטר בקיץ לעומת חלב מפוסטר בחורף: ערך היוד היה גבוה יותר בחורף; בטא-קרוטן היה גבוה יותר בקיץ. המשרד גילה כי ההבדלים בהרכב החלב מקורם בעיקר בשינוי בתזונה של הפרות. עם תזונה שמבוססת על יותר מזונות משומרים במלח בחורף ועל צמחייה רעננה בקיץ, הפרות הפיקו חלב שערכו התזונתי שונה בשתי העונות. באופן דומה לכך, חוקרים ביפן מצאו הבדלים כפולים ומשולשים בתכולת ויטמין C בתרד בין קיץ לחורף.

הנחיות לאכילה לפי עונות
כדי ליהנות ממלוא הערך התזונתי של מזון, עליכם לוודא שהתפריט שלכם מותאם לעונה. תפריט עונתי יכול להשתנות מאוד בחלקים שונים של העולם. לפניכם כמה עקרונות כלליים הנכונים לכל מקום, ושיבטיחו לכם תזונה אופטימלית בכל עונה:
באביב התמקדו בירקות רכים ובעלי עלים ירוקים, המייצגים את היבול הטרי של העונה: סלק עלים (מנגולד), תרד, חסה ערבית, פטרוזיליה וריחן (בזיליקום).
בקיץ העדיפו מזונות קלים וקרירים במסורת הרפואה הסינית. מזונות אלה כוללים פירות כמו תותים, תפוחים, אגסים ושזיפים, ירקות כמו דלעת צהובה (דלעת קיץ מוארכת), ברוקולי, כרובית ותירס, ותבלינים כמו  נענע וקילנטרו (העשוי מעלי כוסברה).
בסתיו בחרו מזונות מחממים יותר, כאלה שמבשילים ונאספים בעונה זו, דוגמת גזר, בטטה, בצל ושום, ותבלינים כמו זנגוויל (ג'ינג'ר), גרגירי פלפל וזרעי חרדל.
בחורף פנו אף יותר למזונות מחממים. זכרו את העיקרון שלפיו מזונות שגדלים לאורך תקופה ארוכה יותר הם בדרך כלל מחממים יותר ממזונות הגדלים מהר. כל המזונות מן החי שייכים לקטגוריית המזון המחמם, והם כוללים דגים, עוף, בקר, כבש וצבי. כך גם רוב ירקות השורש, ובהם גזר, תפוח אדמה, בצל ושום. עוד נכללים בקטגוריה: ביצים, תירס ואגוזים.

מקור: The World's Healthiest Foods
תרגמה: שירי פורר