בעלי הלולים הנגועים בטול כרם לא ממהרים להשמיד את התרנגולים שנדבקו בשפעת העופות. שר החקלאות מבקש את עזרת הארגונים הבינלאומיים בהשמדת הלולים

שני לולים באזור טול כרם אובחנו כנגועים בשפעת העופות, ואם המקרה לא יטופל הוא עלול להוביל לשרשרת הידבקויות. בינתיים החלו השירותים הווטרינריים בישראל בעברת רעלים המשמשים להמתת עופות. כן הם החלו, בהנחיית מנהל השירותים הווטרינריים ד"ר משה חיימוביץ, להדריך את פקחי הרשות בנושא. כרגע לא התגלתה התפרצות נוספים באזורים הסמוכים, אולם שפעת העופות התגלתה באחרונה גם בפינת החי של קיבוץ עין גדי, לכן ננקטת זהירות יתרה בנושא. מובן שבמקרה שהוזכר הושמדו כל העופות.

הנקודה הישראלית בכל הסיפור נוגעת לפגיעה באפשרות היצוא מישראל. על פי ההסכמים הבינלאומיים, במקרה כזה על ישראל לסגור את יצוא מוצרי העוף מתחום הרשות למשך חודש. פעולה כזאת משפיעה גם על פעילותה של מדינת ישראל עצמה בתחום היצוא.

בעקבות הסיטואציה שנוצרה קרא שר החקלאות שלום שמחון לארגונים הבינלאומיים המסייעים כספית לרשות הפלסטינית לסייע לה בפיצוי אותם חקלאים שעופותיהם עומדים בפני השמדה, אחרת כ-200 אלף עופות באזור יהיו נתונים אף הם בסכנה. אותו פיצוי הוא שיזרז את בעלי הלולים הפלסטינים להשמיד את הלולים הנגועים. "נדרש הסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לעצור את התפשטות המגפה ביעילות", אמר השר שמחון. "יש לזכור שכל אירוע המתרחש ברשות הפלסטינית בתחום מחלות בעלי חיים משפיע על ישראל ועל פעילותה בתחום היצוא".

עונת השפעת היתה מתונה עד כה, אולם מומחים מזהירים כי היא עוד לא אמרה את המילה האחרונה

נציגים במחלקת הבריאות של מחוז דאלאס במדינת טקסס, ארה"ב, עוד לא מוכנים להכריז על עונת השפעת האחרונה כמתונה, אך הם קרובים לכך.
לבד מההתפרצות המתמשכת אך מתונה של שפעת החזירים, H1N1, אין סימנים לשפעת העונתית הטיפוסית שמתפשטת בצפון טקסט בינואר ומגיעה לשיאה בפברואר, כך לפי שירותי הבריאות של מחוז דאלאס.
מומחים חזו עונה כמעט רצופה של שפעת, שתתחיל בסתיו עם התפרצות וירוס H1N1 ותמשיך לאורך האביב עם וירוסים עונתיים אחרים של השפעת. למה זה לא קרה הוא בגדר מסתורין.
"זוהי עונת שפעת לא שגרתית. אנחנו לא ראינו אף וירוס עונתי רגיל אחד", אמר במרץ השנה ד"ר ג'ון קרלו, מנכ"ל מינהל הבריאות המחוזי. "לו נגמרה העונה עכשיו, היא היתה נחשבת קלה באופן יוצא דופן". עוד הוא הוסיף כי הוא לא יכול להיות בטוח שעונת השפעת אכן הסתיימה. "אנחנו מעודדים מאוד ממה שאנחנו רואים כרגע", אמר. "אבל זה בהחלט אפשרי שנראה עוד וירוס שפעת צץ בהמשך".
בערך 5%–20% מאוכלוסיית ארה"ב נוטים לחלות בשפעת עונתית בכל שנה, וכ-200,000 אשפוזים ו-36,000 מקרי מוות נרשמים בשנה.
ד"ר ג'יימס לובי, מרצה לרפואה פנימית ומחלות מידבקות במרכז הרפואי האוניברסיטאי בטקסס, אמר שגם הוא היה מבולבל נוכח אי-התפרצות השפעת העונתית מאז ינואר. "אם המצב ימשיך כך זה יהיה מעניין מאוד, משום שזו תיחשב עונת שפעת מתונה בצורה בלתי רגילה", אמר. "איש אינו מצפה להתפרצות שפעת במהלך הקיץ, מלבד בחצי הכדור הדרומי".
נציגים של המרכז האמריקאי לבקרה ולמניעה של מחלות ממשיכים להאיץ באמריקאים להתחסן נגד השפעת העונתית, אבל בשל הביקוש חסר התקדים לחיסונים אלה בסתיו האחרון נוצר מחסור בחיסון.
במהלך השבוע של 20 בפברואר, אומתו ארבעה סוגים של וירוס השפעת העונתי אינפלואנזה B לצד 200 מקרים של וירוס H1N1. "אינפלואנזה B הוא וירוס מאוחר שתמיד מתפשט לקראת סוף עונת השפעת", אמרה ד"ר לין פינלי, האחראית על מעקב השפעת במרכז לבקרה ולמניעה של מחלות. "די בטוח לומר שהוא עוד לא כאן, אבל אי אפשר להבטיח שהוא לא יגיע".

מקור: The Dallas Morning News

מחקרים שונים מוכיחים ששינה מספקת מועילה לבריאות, ואף מחזקת את מערכת החיסון. המיטה מעולם לא נראתה אטרקטיווית יותר

שנות שינה מרובות נתפסות לא פעם כבזבוז זמן משווע. אמנם עשר שעות שינה בלילה אינן מומלצות, אבל מסתבר שגם מיעוט של שעות שינה, מה שקורה לעתים בשל אילוצים ומשיקולי יעילות, לגמרי לא מומלץ לבריאותנו.
ראשית כול, מספר שעות השינה הנדרשות לכל אדם משתנה בין אנשים שונים. המדד הוא התחושה שלנו בבוקר: כשאנו מתעוררים באופן טבעי ללא יקיצה, הדבר מעיד שישנו די. ובכל זאת יש מסגרת מסוימת, שמשתנה עם הגיל: מבוגר זקוק לשבע עד תשע שעות שינה בלילה (נשים זקוקות ליותר שעות שינה לעומת הגברים), ילד בן 5 זקוק לכ-12 שעות, ואילו תינוק יכול לישון 14 שעות ללא בעיה.
אבל למה בעצם עלינו לישון במידה מספקת? לפי מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות, יש לכך סיבות רבות. ראשית, חוסר בשעות שינה גורם לירידה בתפקוד מערכת החיסון, מה שעלול להשפיע לרעה על הבריאות. מחסור בשעות שינה עלול להשפיע לרעה גם על יעילות העבודה, על החשיבה, על הגדילה ואפילו להגדיל את הסיכוי להשמנה. הפרעות בשינה עלולות להוביל למחלות לב, ואם מחלות כאלה קיימות – אף להחמיר אותן. עוד ידוע כי שיעור התמותה מסרטן ומאירועים מוחיים גבוה יחסית בקרב אנשים שישנים פחות משש שעות וחצי בלילה או יותר מתשע שעות, וכך גם בנוגע לסיכויי הופעת מחלת הסוכרת. שביל הזהב הוא הרצוי, שכן לא רק מיעוט שעות שינה, אלא גם ריבוי בהן, עלול להזיק.
אם לעבור לשפה רפואית קצת יותר, במחקרים השונים הסתבר שהפרעות שינה שונות, או לחלופין שינה מועטה, מעלות את ההפרשה בשתן של ההורמון נוראדרנלין. אותה העלאה עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, בטונוס של השרירים ואף בדופק. גם רמת הטירוטרופין (הורמון הקשור לתפקוד בלוטת התריס) עלולה לרדת, וכך גם הורמון הגדילה.
עוד נמצא שחוסר שינה לאורך זמן עלול לגרום לעלייה במשקל – עד 10 ק"ג בממוצע. הדבר אינו קשור לפעילות הגופנית או לכמות האכילה, כך על פי מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת קליוולנד בארה"ב, וארך כ-16 שנה. נוסף על כך התברר כי גם ילדים בגיל 3, שאינם ישנים די, עלולים לסבול מהשמנה כתוצאה מכך.
נשאלת השאלה: אם אכן לא קשורים לכך מרכיבים נוספים כמו תזונה ופעילות גופנית, כיצד בדיוק משפיעה השינה על המשקל שלנו? החוקרים מסבירים ששינה מועטה פוגעת בחילוף החומרים הבסיסי בגוף, מגבירה את התיאבון לאחר היקיצה, ובסופו של דבר תורמת לעייפות מצטברת שגורמת להורדת רמות הפעילות במשך היום. כך הגוף מתקשה מאוד לשרוף את כל הקלוריות שבאוכל, ומכאן הדרך לעלייה במשקל קצרה יחסית.

לשאול, להתייעץ, לשתף ולקבל תשובה מהירה – רצוי להגיב בפורום המומחים