איך מתמודדים בצה"ל עם סכנת השפעת, האם יש הנחיות ספציפיות לטיפול בחיילים, וכמה מהם נדבקו עד כה בנגיף?

חיילים, מעצם שהותם במסגרת קבוצתית, עלולים להיות חשופים לסכנת הידבקות בשפעת. עד יולי 2009 דווחו בצה"ל למעלה ממאה מקרים מוכחים של הדבקה. כל החולים עד כה היו במצב קל.
מקרי תחלואה אחדים גרמו להדבקה נוספת בתוך בסיסי צה"ל, ולעתים החליט הצבא על סגירת מסגרות ופיזור החיילים לבתיהם למשך שבוע מיום החשיפה האחרון, לצורך מניעת המשך התפשטות המחלה בבסיס.
עקרון הטיפול בצבא דומה לעקרון הטיפול בכלל האזרחים, ונגזר מהנחיות משרד הבריאות. חייל שסובל מחום העולה על 38 מעלות ומתסמינים נלווים כנזלת, חום, כאבי גרון, כאבי שרירים, קוצר נשימה או שיעול, ואשר נחשף לחולה החשוד כחולה בשפעת החזירים, ייחשב גם הוא כחולה חשוד בעצמו.
כיוון שהחייל יכול לקבל שירות רפואי רק באמצעות מערכת הרפואה הצה"לית, הנגישות של המרפאות הצבאיות גבוהה: חיילים בעורף יכולים לפנות למרפאת הבסיס, חיילים קרביים עולים לקו בליווי הרופא הגדודי, ונוסף על אלה קיימות גם מרפאות "ביקורופא", הפועלות בשעות הערב והלילה וכן בסופי השבוע, וחיילים שנזקקים לעזרה אך הם מחוץ למסגרת היחידה יכולים לפנות אליהן.
חייל החשוד כחולה בשפעת ונמצא בקבוצת סיכון, או שיש לו תסמיני מחלה קשים, יופנה על ידי רופא היחידה לאחד מחמשת המוקדים שהוגדרו בצה"ל לצורך העניין. מוקדי הטיפול בשפעת החזירים נמצאים בדרך כלל במרפאת המומחים האזורית, ושם קיימת האפשרות לביצוע בדיקות נוספות ולמתן טיפול. אם מדובר בביטויי מחלה מורכבים החייל עשוי לקבל הפניה לחדר המיון בבתי החולים האזרחיים.

הורים לחיילים, יש לכם שאלות בנושא? שלחו אותן אלינו, ונדאג לחזור אליכם עם תשובות מצה"ל ומהמומחים שלנו

הקליקו והורידו פוסטרים למקומות העבודה והלימודים

תגים: H1N1, חיילים, קבוצת סיכון, שפעת החזירים