שפעת החזירים: שאלות ותשובות

מהי שפעת החזירים, ולמה לא שמענו עליה קודם?
שפעת החזירים היא נגיף שפעת חדש המזיק לבני האדם. שמו הרשמי יותר הוא H1N1.

מתי התגלה הנגיף לראשונה?
לא מזמן, באפריל 2009. אבל מאז הוא התפשט במהירות, והגיע לעשרות מדינות ברחבי העולם, בדיוק כפי ששפעת "קלאסית" מתפשטת.

אז מה הקשר לחזירים?
יש דמיון בין חלק מהגנים של הנגיף לבין גנים של שפעת אחרת המופיעה בחזירים בצפון אמריקה. כלומר, אין קשר הדוק מדי בין השפעת לבין שמה הנפוץ.

הנגיף מידבק יותר מאשר שפעת רגילה?
הוא מידבק כמו שפעת, ובאמצעים המוכרים לנו: קרבה, שיעול ואפילו מגע יד בחפץ שהחולה נגע בו קודם, אחרי שהעביר את ידו על האף או על הפה.

מהי הדרך הטובה ביותר להתגונן?
נקיטת כמה פעולות בסיסיות תוכל לצמצם באופן ניכר את סיכויי ההידבקות: שמירה על היגיינה גבוהה, הימנעות מנגיעה בפה, באף ובעיניים, הימנעות ממגע בידיות ושאר מקומות שאנשים רבים נוגעים בהם באוטובוס, בקניון ובמקומות אחרים הומי אדם, וכן הלאה.

מי חשוד כחולה בשפעת חזירים?
חולה הסובל מחום גבוה (◦38 או יותר) וממחלה דמוית שפעת, ומראה לפחות סימן אחד מהבאים: נזלת, כאבי גרון, שיעול, כאבי שרירים או קוצר נשימה.

מי נמצא בקבוצות סיכון שצריכות לקבל חיסון?
ילדים ומבוגרים בין הגילאים 3–65 הסובלים מאחת או יותר מהמחלות האלה:
א.    מחלות ריאה חסימתיות כרוניות בדרגה בינונית וחמורה, אסתמה שאינה בשליטה מלאה, חולי אסתמה שמקבלים טיפול מונע קבוע וילדים שאצלם ידוע על אסתמה הנגרמת על ידי נגיפים.
ב.    מחלות לב וכלי דם כרוניות (לא כולל יתר לחץ דם).
ג.    מחלות חסר חיסוני, ובהן סרטן, איידס, חולים אחרי השתלה, חולים המקבלים טיפול אימונוסופרסיווי וחולים המקבלים טיפול ממושך בסטרואידים.
ד.    סוכרת ומחלות מטבוליות כרוניות.
ה.    מחלת כליות כרונית.
ו.    מחלות המוגלובינופתיות (מחלות פתולוגיות של ההמוגלובין, כמו תלסמיה – בד"כ הסיכון בתלסמיה המג'ורית, או אנמיה חרמשית).
ז.    מחלות נוירוקוגנטיוויות (מחלות נוירולוגיות הפוגעות בפונקציות החשיבה, כמו אלצהיימר), נוירומוסקולריות (מחלות נוירולוגיות הגורמות לפגיעה בשרירים) ואפילפסיה.
ח.    השמנה קיצונית (Morbid Obesity).
ט.    ילדים (עד גיל 18) המקבלים טיפול ממושך באספירין.

מה עליי לעשות אם יש לי שפעת?
א.    הטיפול בחולי שפעת ניתן על ידי הרופא המטפל בכל המרכזים הרפואיים של לאומית.
ב.    מי שאינו נמצא באחת מקבוצות הסיכון, ואינו סובל ממחלה קשה, יכול לעבור את המחלה בביתו ללא צורך בטיפול רפואי מיוחד. הטיפול כולל שתייה מרובה, הורדת חום, הימנעות לחשיפה לעשן ולאלכוהול. אם יש צורך באישור מחלה – אפשר לקבלו מהרופא בדיעבד, לאחר חלוף המחלה וירידת החום.
ג.    מי שנמצא באחת מקבוצות הסיכון הנזכרות למעלה צריך לפנות לרופא המטפל מיד עם הופעת סימני שפעת. הרופא ישקול מתן טיפול תרופתי    (טמיפלו) ולפי הצורך גם הפניה לחדר מיון.
ד.    מי שמראה סימנים לשפעת קשה צריך לפנות לרופא המטפל בהקדם. שפעת קשה מתבטאת בהופעת אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

•    במבוגרים: קשיי נשימה, לחץ בחזה, סחרחורת, דלקת ריאות, בלבול או שינוי במצב ההכרה.

•    בילדים: קשיי נשימה, כיחלון, אי שקט, ישנוניות, ירידה משמעותית בתפקוד, הילד אינו שותה או סובל מהקאות תכופות.

•    אם המחלה חוזרת ומחמירה לאחר שנסוגה חלקית.

ה.    נשים בהיריון – אם יש עליית חום או הופעת סימני מחלה אחרים יש לפנות מיד לרופא המטפל.

אם אני זקוק לאישור מחלה ושוהה בבית בבידוד, האם אוכל לקבל אישור מחלה מהרופא בדיעבד?
אפשר לקבל אישור מחלה מהרופא בדיעבד, לאחר חלוף המחלה וירידת החום.

מדוע המחלה תוקפת בעיקר צעירים?
יש השערה שלפיה שפעת מנגיף דומה התפרצה לפני כ-60 שנה, ולכן בקרב המבוגרים קיים זיכרון חיסוני המגן עליהם מהידבקות במחלה.

קיימת סבירות שחלקנו כבר נדבק בשפעת החזירים וחלה, והנגיף עלול לעבור שינוי גנטי. האם לא עדיף להידבק עכשיו ולהיפטר מהמחלה?
לא. אין לדעת אם אתה נמנה עם אלו שהנגיף מסוכן עבורם ולכן עדיף להישמר מהידבקות.

אם חום גופי עולה, האם מומלץ להיבדק על ידי רופא?

אם אינך נמנה על אוכלוסיית הסיכון, מומלץ להתייחס לשפעת זו כאל שפעת רגילה. יש ליטול תרופות להורדת חום ולהקפיד על מנוחה ושתייה מרובה. אם החום נמשך מעבר לשלושה ימים מומלץ לגשת לרופא ולהיבדק.

האם חיסון לשפעת עונתית מגן גם מפני הידבקות משפעת H1N1?
שפעת עונתית ושפעת H1N1 נגרמות מווירוסים שונים. לכן קבלת חיסון לשפעת עונתית לא תגן מפני הידבקות בשפעת H1N1 ולהפך.

האם אפשר להתחסן נגד שפעת עונתית ושפעת H1N1 באותו יום?
אפשר להתחסן נגד שפעת H1N1 ושפעת עונתית באותו מועד אבל במקומות שונים בגוף (חיסון אחד בזרוע ימין והשני בזרוע שמאל). לנשים הרות מומלץ לגשת למרכז הרפואי ולהתחסן נגד שפעת עונתית כבר עכשיו, מאחר שהן יכולות להידבק גם בשפעת עונתית שיכולה לגרום לסיבוכים.

האם נעשו מחקרים בנושא חיסון לשפעת H1N1 בכלל ובנשים הרות בפרט?
מחקרים לבדיקת חיסון שפעת H1N1 נעשים בזמן זה במבוגרים, בילדים ובנשים הרות. המחקרים נערכים על ידי NIAID – המרכז הבינלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות. מידע נוסף ניתן לקבל באתר הארגון.

אילו תופעות לוואי עשויות ללוות חיסון נגד שפעת H1N1?
החיסון נחשב יעיל ובטוח. תופעות הלוואי דומות לתופעות לוואי מחיסון נגד שפעת עונתית. מידע נוסף על תופעות לוואי אפשר לקבל מהאחות לפני החיסון, מהרופא המטפל או מעיון באתר משרד הבריאות.

האם יש סכנה לחלות במחלת השיתוק בשם Guilliam Barre Syndrome עקב נטילת חיסון נגד שפעת H1N1?
יש מחקרים משנת 1976 ואילך המצביעים על סיכון קטן מאוד לחלות ב-GBS בעקבות חיסון לשפעת עונתית. הסטטיסטיקה מראה כי הסיכון לחלות עומד על מקרה אחד למיליון מתחסנים. על נשים הרות לדווח לאיש המקצוע שמחסן אותן אם היה להן GBS.

מה הוא Adjuvant?
זהו חומר שמוסיפים לחיסון כדי להופכו ליעיל יותר. החומר מורכב בדרך כלל ממלחי אלומיניום, והוא נמצא בשימוש נפוץ בחיסוני שגרה.

אני בהיריון בטרימסטר שני/שלישי, האם אני זכאית לקבל חיסון לשפעת H1N1?

בהתאם להחלטת משרד הבריאות נשים הנמצאות בהיריון אינן נכללות באוכלוסיית הסיכון הזכאית לקבל חיסון בשלב ראשון. כשיגיעו לארץ חיסונים ללא Adjuvant (כנראה בחודש דצמבר) יחוסנו גם נשים בהיריון.

אם חליתי בשפעת H1N1 האם אני זקוק לקבל חיסון?
חולים שאובחנו בשפעת H1N1 בבדיקת מעבדה אינם צריכים להתחסן, גם אם הם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון. אלה שחלו השנה במחלה דמוית שפעת אך לא נבדקו במעבדה – צריכים להתחסן.

מדוע נקבע גיל 10 כנקודת חתך למתן חיסון במנה אחת?
ילדים בגילאים  3–10 יחוסנו בשני חצאי מנות בהפרש של שלושה שבועות בתרכיב מחברת GSK. ילדים מגיל 10 ומבוגרים יחוסנו במנה אחת של תרכיב מחברת Novartis. גיל 10 נקבע כנקודת חתך לאור הניסיון הקיים מחיסוני השפעת העונתית, שכן עד גיל זה מומלץ לתת חיסון שפעת בשתי מנות, במקרה שהילד מתחסן נגד שפעת בפעם הראשונה.

מה קורה אם אישה מקבלת חיסון ולאחר מכן מגלה כי היא בהיריון?
בחלק ממדינות אירופה ניתן חיסון עם Adjuvant  גם לנשים הרות. בארץ העדיף משרד הבריאות לתת חיסון ללא Adjuvant, אך אם ניתן חיסון כזה בטעות אין לכך משמעות מיוחדת ולא נדרש טיפול מיוחד. כדאי לפנות ולהתייעץ ברופא הנשים המטפל.

האם ילדים עד גיל 3 הנמצאים באוכלוסיית הסיכון יכולים להתחסן?

לא. בשלב ראשון אוכלוסיית הסיכון המיועדת להתחסן היא ילדים מגיל 3 עד מבוגרים בגיל 65. רק כשיגיעו לארץ (כנראה לקראת חודש דצמבר) חיסונים שלא מכילים את רכיב ה-Adjuvant יוזמנו ילדים באוכלוסיית סיכון מגיל 6 חודשים ועד גיל 3 להתחסן.

אילו חיסונים נמצאים בארץ וברשות הקופה?
במשלוח שהגיע לארץ התקבלו חיסונים בשני תרכיבים: Pandermix של חברת GSK ו-Focetria של חברת Novartis. שני חיסונים אלו מכילים Adjuvant. במהלך דצמבר עתיד להגיע לארץ משלוח של חיסון נוסף בשם Panenza של חברת Sanofi. חיסון זה אינו מכיל Adjuvant. בחיסון זה יחוסנו נשים בהיריון בטרימסטר 2–3 וילדים הכלולים באוכלוסיית הסיכון בגין הגילאים 6 חודשים ועד 3 שנים.

באילו מצבים אסור להתחסן נגד שפעת H1N1?
* כשהחולה סובל מתגובה קשה לאחר מנה קודמת של תרכיב נגד שפעת.
* כשהחולה יודע על תגובה אלרגית לכל אחד ממרכיבי התרכיב.
* כשהחולה סובל ממחלה קשה ומחום. במקרה כזה ממתינים שיבריא ורק אחר כך מחסנים.

יש קבוצות סיכון גילאיוֹת?
לפי נתוני משרד הבריאות שפעת החזירים היא מחלה של צעירים. כמחצית מהחולים שאובחנו עד כה בישראל הם צעירים עד גיל 30, ואילו רק כ-5% מהחולים הם בני 50 ומעלה.